ישראל קנטור נולד בירושלים בשנת 1941, דור שביעי בארץ. חבר לשכת עורכי הדין ומייסד המשרד קנטור, אלחנני, טל ושות׳. היה פעיל במוסדות הלשכה שנים רבות, ועל כך הוענק לו אות יקיר הלשכה. שימש כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב במשך ארבעים וחמש שנה. היה יו״ר ועדת הביקורת של אוניברסיטת תל אביב, יו״ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל אביב־יפו ויו״ר התזמורת הפילהרמונית הצעירה. בשנת 2006, והוא בן שישים וחמש, החליט לעזוב את תחום המשפט ולהתרכז בציור, בשירה ובנגינה. לאחר כארבעה חודשים עבר אירוע מוחי, ממנו השתקם, והחל להתמסר לכל אותם תחומי פעילות שבעבר עסק בהם כתחביב. למד מוסיקה וניצוח באקדמיה ואצל המנצחים נועם שריף וּואג פאפיאן; צייר ומצייר במסגרות רבות, בהן מכון אבני ובצלאל, וכן אצל דורון בר־אדון ואצל דניל גרטמן. עבודותיו הוצגו באכסניות שונות, בין היתר בתערוכת יחיד בתיאטרון גבעתיים. לומד כתיבת שירה בהנחיית המשורר יקיר בן־משה. בשנת 2008 פרסם את ספר הציורים "משפט הציור", ובשנת 2013 פרסם ספר את השירים והציורים "שתי אונות"(הוצאת "ידיעות ספרים").