המלצה

09-02-2021 חבצלת פרבר – ''מקור ראשון''

ספרו החדש של בוריס זיידמן יפהפה, מיוחד ומכשף בלשונו. לאוהבי משחקי מחבואים ספרותיים, ובעיקר לאוהבי השפה העברית, הסקרנים לראות מה עוד ניתן לעשות בה וטרם נעשה – זה בדיוק הספר הנכון. הפרולוג הוא רק אחד משעשועי המחבואים שמצפים לקורא בין דפיו של הספר הכרסתן הזה. רק בסיום הקריאה של כל ארבע מאות פלוס עמודיו, תיפתר החידה במלואה וגם ייחשף כל המידע על ''החתול'', זה שמופיע בעמוד הראשון של הפרולוג.                                                                         

מן העמוד הראשון נזרקים הקוראים אל עולם סוריאליסטי למחצה, שמתנהל בשפה פנימית מיוחדת המובנת רק לדייריו. הספר אמנם כתוב עברית, אבל ממש לא אותה עברית שאנחנו מכירים מחיי היום-יום או מקריאה בספרים. העברית של זיידמן ב"תחנות ביניים" היא, ובכן, שונה. כזאת שאולי רק לסופרים מעטים, כמו שלונסקי למשל, ישנה החוצפה וגם אומץ הלב ליצור כמותה. יש גם יוצרים אחרים כאלה, כמו אלתרמן כמובן, אבל לא סתם הזכרתי את שלונסקי, יליד רוסיה, שאצלו, כמו אצל זיידמן, ההקשר ברור: השימוש בשפת רחוב, שכה נפוץ בשירה הרוסית (כמו גם אצל ולדימיר ויסוצקי למשל).                                                                                                 

שפתו וסגנון הכתיבה שלו ייחודיים לו ומבדילים את כתיבתו מן הנכתב כיום בארץ. חידושי הלשון, הציוריות שלהם, האסוציאציות, ובעיקר הדחיסות שלא תיאמן של המשפטים המתפתלים, שכמעט אין ביניהם אחד שהוא סתם משפט פשוט ושגרתי, ההופכים את הקריאה לחוויה.                                                                                     

הספר נוגע בכמה וכמה נושאים נפרדים, שהסופר, בדרכו המיוחדת, מתייחס אליהם באמצעות הרהורי האגב של הגיבור.                                                                           

הנושא החשוב, הטעון רגשית והנוגע ללב, שתופס יותר ממחצית הספר, הוא הביקור של טל, הגיבור הראשי, במולדתו הנעזבת. המקום שבו עברה עליו ילדותו המאושרת, זה שכל חלומותיו וגעגועיו מאז גיל שתים עשרה ממוקדים בו. טל, לשעבר טוליק מוצא את עיר הולדתו דומה וגם שונה. כל הגעגועים והזיכרונות הישנים מתעוררים בו מחדש, בבית ילדותו.                                                                

וכאן יכול היה הספר להסתיים, אלמלא ''החתול'' ולָאנה, הכמעט-ארוסה שלו, וגם הסיפור ההוא, מהפרולוג, עוד צריך להיפתר. בקיצור, נותרו עוד שפע של תסבוכות ועוד יש שפנים וסיגריות בכיסי ''החתול'', וקנוניות, קומבינות ואופרציות לרוב. כדאי להישאר. יהיה כיף עד הסוף.