ברוכים הבאים לפרדס הוצאה לאור

עד כמה יכול המשפט לשמש כלי יעיל בידיהן של נשים לצורך קידום מעמדן בחברה? מהי מידת ההשפעה שהייתה בפועל לשיח הפמיניסטי על השיח המשפטי? האם הוגשמה היומרה הפמיניסטית לקדם את השוויון בין המינים באמצעות רפורמות משפטיות נקודתיות? ספר זה מניח בסיס מקיף לעיון ודיון בשאלות אלו באמצעות ניתוח התוצרים המרכזיים של המאבק הפמיניסטי לשוויון בארצות הברית ובישראל. בעשורים האחרונים הפך הפמיניזם המשפטי לפרויקט מעשי שאת תוצריו אפשר למצוא בחקיקת הכנסת ובפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות מגוונות הנוגעות למעמד האישה ולעקרון השוויון בין המינים. התיאוריה הפמיניסטית כיום אינה אפוא רק מצע לביקורת המשפט, אלא גם אמצעי להבנת מקורם של הסדרים משפטיים עכשוויים הנוגעים לנשים, הסדרים שהתגבשו בהשפעתו ובעידודו של השיח הפמיניסטי.

במשך כעשור וחצי, מאז חתימת הסכמי אוסלו (1993), לימדה הבלשנית והפעילה הפוליטית פרופ' טניה רינהרט את הקורס "כתוב בעיתון" באוניברסיטת תל-אביב. ספר זה מבוסס על הרצאותיה. זהו קורס בניתוח תקשורת פוליטית: מדי שיעור נותחו העיתונים הישראליים של אותו שבוע, במשולב עם רקע תיאורטי על ביקורת התקשורת ותפקודה בחברה דמוקרטית.

אדם שומאכר, סופר ישראלי המתקרב לעשור העשירי בחייו, חוזר למינכן בפעם הראשונה לאחר המלחמה, בכוונה לכתוב את זכרונותיו במגזין ספרות מקומי בבעלות חברו הוותיק. אך אדם נתקל במחסום הכתיבה הקשה מכולם - מחלת האלצהיימר.

חיינו הציבוריים והאישיים בנויים על מילים שהן בבואה של המחשבה ובסיס להבהרת עמדות, לניסוח קווי פעולה ולהחלפת רעיונות ודעות. החברה הרוויה בויכוחים השכילה לפתח את אומנות הדיבור כמכשיר לליבון העימותים ולאו דווקא כתשתית להעצמתם. אלא שהשיח הישראלי הוא שיח זועף החותר לנצח בכל מצב תוך ראית הנמען כאויב שיש להדבירו. השיח האלים הוא יצרי וספונטני. שיח האלימות איננו מעוניין בתובנות אלא בשליטה, והוא מביא להחרפת הסכסוכים. מה פשרו של השיח האלים השופך להבות, ומה הנזק שהוא גורם לשיח הציבורי הישראלי? השיח הספונטני גובר ומתחזק בעוד שהאלטרנטיבה, היא השיח הרציונאלי , מזנבת מאחור. הכך ננהל חברה דמוקרטית האמורה לעודד ויכוח בין משתתפיה? אלו הן השאלות הנבחנות בספר שלפנינו.

חדש במלאי. סקירה תמציתית של של הרעיונות המניעים את התנועה הפמיניסטית. בספר זה פונה הוקס לקוראים שלא ראו עד היום את הרלבנטיות של הפמיניזם לחייהם, היא פונה לנשים שחורות, לנשים לבנות בנות מעמד הפועלים וגם לגברים מכל מעמד וגזע. היא מנסה לענות להתקפות על הפמיניזם בתקשורת וברחוב שמוציאות לו ולתומכותיו שם רע. היא מנתחת בקצרה את התמורות שחלו בפמיניזם האמריקאי, על פי נושאים: נישואים, עבודה, יופי, מיניות, אהבה, אימהות, אלימות וכו'.

לכל אורכו של יום סתיו אטום, אפל ואילם, תחת עננים נמוכים-לדכא, חציתי לבדי, רכוב על סוס, כברת-ארץ שממה מאין כמותה, ולבסוף מצאתי עצמי, בנטות צללי הערב, נוכח בית אשר אפוף-התוגה. אינני יודע איך קרה הדבר - אך ברגע שבו נחו עיני על המבנה, צער שאין לשאתו פלש אל רוחי.

מאז שנתגלתה מצבת החוקים של חַ'מֻּרָבִּ מלך בבל (1792-1750 לפנה"ס) בתחילת המאה ה-20 על ידי משלחת ארכיאולוגית צרפתית בשושן שבפרס, אשר על פי המידע שבידינו "פורסמה" בשנת מלכותו האחרונה של המלך, נישא שמו של מלך זה בפי כול, וכמעט שלא תמצא אדם שלא שמע את שימעו ואשר אינו מודע למפעלו המשפטי. ומצבת הדינים של חַ'מֻּרָבִּ אכן מרשימה, הן בגובהה, הן בצורתה, הן בחומר שממנו היא עשויה (שיש דיוריט שחור), אך בעיקר בגלל תוכנה העשיר והמפורט, הקורע צוהר רחב לקורא המודרני להשקיף דרכו על עולם ותרבות עשירים, שהתקיימו באיזור הסהר הפורה לפני כמה אלפי שנים...

ספר זה מיועד לכם ― אוהבי הזמר העברי באשר הינכם, סטודנטים במגמות תיאטרון, מוזיקה ושירה, תלמידים לפיתוח קול, מלוויהם ומוריהם, מורים למוזיקה, אנשי חינוך המשלבים בנושאי הוראתם שירים עבריים, זמרים ומנצחים של חבורות־זמר ומקהלות ולכל השרים להנאתם אשר המוזיקה הישראלית היא חלק בלתי נפרד מפסקול חייהם. שמו מעיד על מהותו: ממש כמו באהבה בין בני אדם, כך גם כדי לאהוב שיר באמת, יש לדעת וללמוד אותו. כדאי ורצוי לפתח גם אהבה לידע ― לדעת ולזכור שאהבת השיר והידיעה אינן מנוגדות אלא משלימות ומעצימות את הביצוע.

הספר מספר את סיפורם של שחקנים חובבים, אנשים מהשורה, בעיקר מזרחים, המתגוררים בשכונות בשולי ערים גדולות. במשך יותר משלושים שנה הם מחוללים שינוי בחייהם באמצעות התאטרון, ובו בזמן יוצרים תאטרון פוליטי יחיד מסוגו בארץ.
התאטרון הקהילתי נותר בשולי השיח הציבורי לאורך השנים, לא מפני שהוא תאטרון 'חובבני', כפי שנוהגים להצטדק אניני הטעם, בעלי ההון התרבותי, אלא מפני שבתאטרון הקהילתי צפון איום מתמיד על השקט החברתי. באמצעות דפוס פעולה תרבותי זה השחקנים המקומיים מצליחים לבטא את קולה המושתק של קהילתם ולחשוף בפומבי סתירות ואי–התאמות בחברה. לעתים החשיפה הבימתית גלויה ורדיקלית ולעתים סמויה וחתרנית, אך היא תמיד מאיימת לשבש ולפרוע את הסדר החברתי המוביל.
הספר מתאר את התפתחות המודל התאטרוני והאסתטיקה הפוליטית של התאטרון הקהילתי, ובד בבד מספר על התהליך שעבר הסובייקט המזרחי, השחקן הראשי בתאטרון זה, במאבקו על זהותו ומקומו בחברה הישראלית.
הספר מתאר את ההיסטוריה 'מלמטה' של תאטרון שוליים פוליטי, של חיי היומיום של המזרחים ושל הפרספקטיבה המיוחדת שבה הם מתבוננים בעצמם, בקהילתם ובחברה הישראלית. בסופו של דבר, בתאטרון שהם יוצרים השחקנים המזרחים אינם חותרים להיבדלות סקטוריאלית או להרס הפרויקט הציוני, אלא מבקשים לשכתב בו את אותם החלקים שעיצבו אותם כניצבים אילמים בחברה. בתאטרון הקהילתי, לעומת זאת, הם ניצבים בקדמת הבמה ומציגים את עצמם כמחזאים ושחקנים יצירתיים המסוגלים להיות שותפים פעילים ושווי זכויות ויצירה על במת התאטרון ועל במת החיים כאחת.

ד"ר שולמית לב-אלגם, מרצה בכירה בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב וראש התכנית הפקולטטית לתואר שני בלימודי הבעה ויצירה באמנויות. בהכשרתה המקצועית גם שחקנית, מנחה ובמאית בתאטרון הקהילתי. מחקריה על התאטרון הקהילתי, התאטרון הפוליטי, התאטרון הפמיניסטי והתאטרון החינוכי והטיפולי התפרסמו בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם. לאחרונה הופיע ספרה Theatre in Co-Communities: Articulating Power בהוצאת הספרים של Palgrave Macmillan.

ההתמודדות עם מצבים של פגיעה המונית כתוצאה מפגעי טבע, אסונות שהם תוצרי טכנולוגיה, או מלחמות וטרור, מאפיינים את חיי המין האנושי בכל מקום ומקום בעולם. על כן חוקרים ואנשי מקצוע עסוקים בניסיון להעמיק את הבנתם בכל הנוגע לתגובות של קבוצות אוכלוסייה שונות למצבים אלה, דרכי התמודדות שלהן, והשלכות לטווח ארוך של אירועים אלה על חיי האנשים...