בבואו לדון במצבו הנוכחי של השמאל הישראלי ובעתידו פורש אורי יזהר יריעה רחבה בה הוא ממזג בין סקירה היסטורית, ניתוח סוציו־פוליטי, ראיית עולם הומניסטית ופרוגרמה הכוללת כינון מחדש של מדינת רווחה אוניברסלית בישראל, סיום השליטה על הפלסטינים ושמירה ושכלול של הדמוקרטיה. רק שילוב מעין זה יכול לעמוד בבסיס המגמה להתחדשותו של השמאל הציוני בישראל.
מבוא: השמאל נשאר מיעוט
חלק ראשון: מה קורה לנו?
פרק ראשון: מדינה תקועה ואזרחים בהכחשה .
פרק שני: מחאת קיץ 2011 : הצלחותיה וכישלונותיה
פרק שלישי: האמנם פוליטיקה חדשה?
פרק רביעי: על הצורך בתיקון כולל והיעדר מנהיגות ראויה
פרק חמישי: על כוחה וחולשתה של החברה האזרחית
פרק שישי: הכרחיות השמאל וחולשתו
חלק שני: כיצד זה קרה לנו: שקיעת השמאל וצמיחת הישראליות האחרת
פרק שביעי: שקיעת השמאל הציוני: תהליך היסטורי
פרק שמיני: חברה מפוצלת למגזרים ומסוכסכת באשר לזהותה
פרק תשיעי: התחזקות הדת בישראל ונזקיה
חלק שלישי: הבחנות פוליטיות
פרק עשירי: גורמי ההצבעה לימין
פרק אחד עשר: בין שימוש בכוח פוליטי לבין חידושו
פרק שנים עשר: התחדשות תנועת העבודה: מטרה ריאלית או חלום באספמיה?
חלק רביעי: הדרך הארוכה להתחדשות השמאל
פרק שלושה עשר: האם השמאל מתחדש?
פרק ארבעה עשר: כיצד לגשר על הבקע