הדְּהַמָפָּדָה היא קובץ פסוקים בודהיסטיים שנאספו וקובצו במאות הראשונות לפני הספירה. זהו ככל הנראה הטקסט הבודהיסטי הפופולארי ביותר בכל הזמנים, ובלי ספק המתורגם ביותר: קיימות עשרות מהדורות באנגלית ותרגומים לשפות אירופאיות ואסייתיות אחרות. זהו תרגום ראשון של הקובץ הזה משפת המקור, ואחד התרגומים הראשונים משפת הפָּאלי לעברית. החשיבות של הדהמפדה נובעת הן מהיותה טקסט מכונן אשר פסוקים ממנו שגורים על פיהם של בודהיסטים רבים, והן מהיותה שייכת לרובד עתיק מאוד של הקנון הפאלי. במובנים רבים הדהמפדה מכילה את כל האלמנטים ההכרחיים להבנת תפיסת העולם הבודהיסטית. היא עוסק במודעות, במוסר, במדיטציה, בנזירות, בשכר ועונש ובהתעוררות רוחנית. הדהמפדה מכילה מגוון גדול של תובנות, שמספקות חלון דרכו אפשר להשקיף אל ההיבטים השונים המיוחדים לתפיסת העולם הבודהיסטית, ומציגות באור ברור את המידות הטובות והאידיאל האנושי שעומד בבסיסה. למתרגל הבודהיסטי עצמו זהו מקור לא אכזב להשראה ולהמלצות והכוונות.

לא רק שהדהמפדה מהווה טקסט בודהיסטי עתיק ומרכזי למסורת הבודהיסטית, אלא שבתי השיר שלה יפים ומרגשים. החיבור רווי בחוכמה בודהיסטית עדינה וחודרת, המעוררת תהייה פנימית אמיתית. תרגומו של אסף פדרמן - התרגום העברי הראשון של החיבור שנערך מהמקור ההודי הפאלי - מוציא לאור את משמעות הדברים ומעביר לקורא העברי את הרוח הבודהיסטית. גם ההקדמה שהכין עבור הטקסט, הבוחנת באופן ענייני את מעמדו של החיבור כ“דברי הבודהה”, מהווה תרומה חשובה ללימוד הבודהיזם בשפה העברית.
(ד"ר תרי שולמן, אוניברסיטת תל אביב)

הדהמפדה היא אחת מהכתבים הבודהיסטים הידועים בכל הזמנים, ונתפסת על ידי כל הבודהיסטים כחשובה ביותר. למרות שהיא דומה במבנה לפרקי אבות, היא איננה עוסקת במוסר וחכמה רגילים, אלא בהתעוררות. הפסוקים ישירים, חדים, ומכילים תוכחה והוראות אודות תרגול רוחני עמוק. הם חשובים ולו רק בגלל שקשה להביע להביע הוראות כאלה במילים. הם כמו בתי הייקו: פעמונים הקוראים להתעוררות, וממשיכים לרטוט בתת־מודע: “כל דברים הינם לא־עצמי. כאשר אדם רואה זאת בחכמה הוא פונה הרחק מסבל” (279). אין לקרוא אותם כספר רגיל, דף אחרי דף. כל פסוק הוא כמו אבן חן וברגע שחורזים אותם לשרשרת, הם מאבדים מזהרם. החל בבית הראשון שמצהיר שאושר אמיתי אינו אפשרי אלא תוך טיהור התודעה, הפסוקים מהווים תזכורת חשובה לדרך הרוחנית, ומצביעים אל עבר שינוי פנימי עמוק. אפשר להניח אותם על דלת המקרר או שומר המסך והם יפעלו כקמע שעונדים על התודעה עצמה, לסייע בעדנו להמשיך ולטפס במעלה ההר אל עבר הנשגב, האלמוות, הנירוונה.
(ד"ר סטיבן פולדר)