הרומן היהודי היפה שייך לגל החדש של ספרות שהתפתחה בעשורים האחרונים בעולם הערבי ועוסקת ביהודים־ערבים, שהיוו בעבר חלק בלתי נפרד ממנו. הרומן מגולל את סיפור האהבה המפתיע הנרקם בין פַאטִמָה, בתו של המופתי בכפר קטן, לבין סאלם היהודי, בנו של חרט הכפר, על רקע התסיסה המשיחית־שבתאית בתימן של המאה השבע־עשרה וערעור היחסים בין היהודים למוסלמים שבא בעקבותיה. אלמֻקרי מתאר את היחסים המורכבים בין היהודים למוסלמים, יחסים שנעים בין סימביוזה לדחייה ומתגלמים בצורה המובהקת ביותר בשם הרומן, אשר מבטא בעת ובעונה אחת פחד קמאי ומשיכה ארוטית כמעט אל היהודי.
“מלאכת התרגום של יהודה שנהב־שהרבני היא מעשה של חסד. היא חושפת בפעם הראשונה בפני הקורא הישראלי דובר העברית רומן שנכתב בערבית בתימן.”
(ד”ר מנשה ענזי, מתוך אחרית הדבר לספר)
שני פרקים מספרו של עלי אלמקרי, המגולל סיפור אהבה בין יהודי למוסלמית על רקע התסיסה המשיחית־שבתאית בתימן של המאה ה־17. הספר בתרגומו של יהודה שנהב-שהרבני רואה אור בהוצאת פרדס
כשסיימתי לקרוא את "היהודי היפה" מאת עלי אלמקרי לא הייתי בטוח לחלוטין מה אני חושב עליו. גם היום, כשבועיים אחרי שסיימתי לקרוא, אני יושב מול דף הוורד הלבן ומנסה לסדר את המחשבות לגביו, רק שהן ממאנות להסתדר בצורה קוהרנטית.