יהושוע עובד במרכז המיון של דואר ישראל. הוא מתגורר במחסן של שיכון, בעיבורי ירושלים. עולמו של יהושוע, גבר צעיר שמעולם לא ידע אשה, מתנהל בין אוטובוסים עמוסים לעייפה, מדרכות מטונפות ופאבים אפופי צחנה. שם הוא מחפש קרבה. כמיהתו לאהבה ולמגע היא הכוח המושל בחייו, אבל זהו רודן חסר־רחמים שמשליך את הגיבור אל תבוסה אחר תבוסה. 'אישוליים' הוא מיזוג חד־פעמי של דמות ומקום, ובעיקר של הוויה קיומית יוצאת דופן וחדה, חריפה ונאבקת, נאנקת תחת עול התכתשויות היום־יום. בבירה האפילה עובר הגיבור ויה דולורוזה פרטית וכמו מציג גרסה אחרת של ישו מקומי, בזמן שמכריז על עצמו בתור "האנטילופה מן המעגל החיצוני ביותר של העדר". הגיבור הי(הו)שועי כבול במאסר התבוננות, חיצונית ונפשית, ומנסה לפענח את חוֹק החיים שלו. ואין רחמים, ואין גבולות, ואין "אין־כניסה" בחיפוש ובמבטים האלה. לפנינו תצוגה נרטיבית מרהיבה של שפה דוקרת, לירית־פיוטית, בעלת ביטויי־לשון חדשניים ועוצמתיים, לצד תחביר מפתיע. אלה ועוד מעניקים למחבר אלי שמואלי קול פואטי משלו, שבבסיסו מתח תמידי של ריקבון ואנושיות.
(סמי ברדוגו, עורך הספר)
03-12-2015 אריק גלסנר, מבקר חופשי
נסו לא להחמיץ את הספר הצורב והחזק הזה. זו ספרות. כך זה נראה. חי ובוטה וכואב ומתנועע ושוב חי. זהו רומן שהנו נצר לשושלת העברית הגדולה של גבריות שרוטה, אולי התופעה המובהקת ביותר במסורת הספרותית שלנו.
15-11-2015 ירון אביטוב, מוסף שבת, מקור ראשון
לאלי שמואלי יש טביעת עין לתאר בצורה נוגעת חולשות אנוש, לעצב דמויות בוקובסקאיות שהעליבות ניגרת מהן כמו שמן מכונות המשחיר את המדרכה. כמו הגיבור האנטילופי שלו, גם לאלי שמואלי יש קול פואטי שונה מהעדר הספרותי של ימינו.