שיר שלושים ושלושה

אִשָּׁה בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי חֶסֶד אַחֲרוֹן: "הַצְמִיחִי עֵצִים מֵרַגְלַיִךְ.
גַּם כְּשֶׁאַתְּ רוֹאָה גְּזָעִים כְּרוּתִים, רִקְדִי אִשָּׁה, לְלֹא עֶצֶב רִקְדִי בָּנִים".
בְּגוּף נָעוּל בִּקַּשְׁתִּי גַּם אֲנִי חֶסֶד אַחֲרוֹן:
"גַּלּוּ לִי כֵּיצַד מַצְמִיחִים שָׁמַיִם".

מחוֹללת, ספר שיריה הראשון של נטלי תורג'מן, הוא ספר מחוֹלל. בשפה ציורית עשירה ומורכבת, בונה המשוררת ספר שמביא אל השירה העברית תיאור אמיץ, מסוגנן ונוקב של מציאות נשית דחוסה, שנעה בין קדושה לטומאה, בין רוחניות לגשמיות, בין תפילה לקריאת תגרני השוק. תורג'מן כותבת בשירתה את שפת הים ואת שפת הגלים, את שפת השיכונים ושפת הסמטאות, את שפת הילדות ואת שפת ההתבגרות. הספר חותר תחת הפנים השונות של החברה הישראלית והוא נקרא בנשימה אחת כדיבור ארוטי, כדיבור פוליטי וכדיבור לירי. רבדים אלה מעניקים לספר שיריה של נטלי תורג'מן את תוקפו, את עוצמתו, את עומקו ואת יופיו.
(דיתי רונן, עורכת הספר)