שמי גיורא.
רונה הוגה אותו בחן, ברכות, בנועם פרוותי. כי רונה אוהבת את הבדידות שלה מופרת, שלא כמו חתול, שאין לו עניין רב בנוכחות רציפה ותמידית. אני נדרש ללוות אותה, ולו בקשר עין, רצוי במרחק שלא יעלה על הושטת יד. רונה וגיורא; הוא סיפור על צמד של אישה וחתול — מסוג הצמדים שכולנו מכירים, אבל בעצם לא מכירים כלל. זהו סיפור על אינטימיות, על נפש האדם המסוכסכת, על פילוסופיה חתולית ועל מוות. ומעל לכול — זהו סיפור על הניסיונות העצובים והנהדרים למצוא שותף לחיים. רונה וגיורא; הוא הרומן הגרפי הראשון של ענבר אשכנזי. קדמו לו ספר הסיפורים "בגוף הדברים" והרומן הקצר "שימורי אהבה" (שראה אור ב"פרדס"), שמיצבו אותה כקול ייחודי ובלתי מתפשר בספרות הישראלית החדשה.
22-08-2016 שלומית כהן-אסיף
החתול הוא אורח כבוד הן בפרוזה והן בשירה. אבל ייתכן גם היפוך היוצרות: החתול אינו אורח, אלא המארח. זה קורה ברומן הגרפי של ענבר אשכנזי, "רונה וגיורא". בתום הקריאה, כשנפרדתי בצער מן החתול, הירהרתי: החתול הזה ששמו גיורא הצליח לכתוב ספר מהפנט ונדיר באיכותו וביופיו. הלוואי עלי!
21-07-2016 זהרה רון, גלובס
אין ספק שהמחברת מבינה בחתולים. גם הכניסה לנפשו של החתול וגם האיורים מקסימים ושובי לב. במיוחד האיורים שבתחתית כל עמוד, שבכל אחד מהם מצויר חתול בפוזה אחרת, המבטאת הלכי רוח חתוליים ומתכתבת עם העלילה.