שבירת המים

אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַבְּרֵכָה הַקִּבּוּצִית לְיַד מַטַּע הַהֲדָרִים
לְשַׂחֵק כַּדּוּרְסַל בְּתוֹךְ הַמַּיִם.
אֵין בֵּינֵינוּ מִלִּים רַבּוֹת. רַק הוֹרָאוֹת מִשְׂחָק.
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מֵעָל
וְקַרְנֶיהָ מִתְנַצְנְצוֹת בְּמֵי הַכְלוֹר הַמַּקִּיפִים אוֹתָנוּ.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רָבִים עַל הַכַּדּוּר
הַמַּיִם מִתְנַפְּצִים לְכָל עֵבֶר.
אֲנִי מְחַכֶּה לִשְׁבִירַת הַמַּיִם.
לְמַאֲבַק הַגּוּף בְּגוּף.
הָיִיתִי מַתִּיק אוֹתוֹ לְמָקוֹם אַחֵר.
אֵין מָקוֹם אַחֵר. רַק גּוּף
וּמִנְהָרָה שֶׁל אוֹר.

ספר שיריו של טל שמור "אם לא אומר זאת בקול", הוא ספר יוצא דופן באיכותו, בסגנונו ובאמירתו. השירים מתאפיינים בתיאורים מאופקים, חסכניים ומדויקים, אשר פותחים, בצמצומם, פתח לפרשנויות ולמשמעויות פואטיות מרחיקות לכת.
הספר מחזיק נקודת מבט אישית, חכמה, חריגה ורגישה, שמטעינה את השירים במנעד רחב של תדרים עדינים, כמו גם ברבדים רב תרבותיים, מגדריים ופוליטיים. בכתיבה אמיצה ובוגרת, נוגעים שירי הספר בנושאים שתופסים כיום מקום נכבד בשיח החברתי והפוליטי בארץ ובעולם, ומותחים את גבולות העיסוק בהם בתבונה וברגישות אל מעבר למקובל.
מעבר לתמות הנועזות שהשירים מביאים אל מרכז במת השירה, הם מתאפיינים באיכויות פואטיות, שמקורן ביחסים הלא צפויים שבין הפשטות למורכבות ובין הנגלה לסמוי. יחסים מפתיעים אלה נוכחים ברמת הבחירות המילוליות, המבנה הלשוני, המבנה השירי והפואנטה. במתח שיוצרים פערים אלה, טמונה דקות פיוטית עשירה ונדירה ביופיה.
(דיתי רונן)