סיפוריו של צוריאל סדומי מאופיינים במגוון עשיר של סגנונות ספרותיים כמו גם באווירה של גרוטסקה, המבצבצת ועולה מהם "בנקמנות נבזית" ובמגוון צורות ופנים. בכך הם מזכירים את הסיפורים שליקטו האחים גרים במאה ה־18, כשכותרת הספר לא משאירה ספק באשר למקורות השראתו. אך גם אם דומה לעתים שבסיפורי מעשיות עסקינן, הרי שהסיפורים החדשים של האחים גרין עוסקים בנושאים כאובים ובסוגיות הבוערות גם בימינו, של שנאה ופחד כלפי האחר לסוגיו: האחר המיני והמגדרי ("אגאתה"); מתח בין שחורים ללבנים בארצות הברית של שנות החמישים ("תהילת עולם", "אדמה שחורה"); ויחסים בין יהודים לנוצרים ("עלייה לרגל", "סלון") – שמעליהם מרחף זיכרון השואה ("פסקול", "הסיפורים החדשים של האחים גרין"). הסיפורים, המעצימים את השתקפותה של הגרוטסקה בחיינו, פורסמו במיטב הבימות הספרותיות בארץ וזכו לביקורות מהללות, ומקובצים כעת לראשונה בכרך אחד.

"הכתיבה של צוריאל ממריאה מהכאן והעכשיו אל מחוזות מסתוריים, קסומים ומטלטלים של תת המודע הקולקטיבי של הספרות העולמית. הוא פוסע על עקבות ענקים קדומים, אבל בכל רגע מצליח לפלס דרך משל עצמו."
(עמיחי שלו)

"כתיבתו של צוריאל מרתקת. סגנונו עשיר ומגוון ואתה מוצא את עצמך נמשך כמו פרפר לאש. סיפוריו מרובי הרבדים נוגעים בנימי ההוויה האנושית, הנשית בעיקר, והם מפתיעים אותך פעם אחר פעם."
(עוזי אגסי)

"תיאור מכושף של דמויות שוליים ממקומות שונים בעולם. כתיבה חכמה, מסתורית ובעלת עוצמה מיוחדת."
(אלון חילו)