פנקס קטן ודהוי מיוֹשן, ובו כתב יד צפוף בשפה זרה, סוחף את עירית קינן למסע חוצה יבשות, שנע בזמן ובמרחב, בחיפוש אחר חייו הלא מסופרים של אביה ואחר זיכרונות שהיא מקווה שיהפכו לשלה.

הקריאה בספר זה כמוה כהזמנה לדהרה ברכבת הרים של תקוות ואכזבות, בשעה שהמחברת משוחחת עם אביה המת ומוצאת את עצמה חוקרת ונחקרת כאחת. כבלשית מיומנת מאתרת עירית קינן עקבות בנתיב אישי ומשפחתי רווי טרגדיות ואובדן, לצד אהבה ויופי, שנע בין ספרד לאימפריה העות'ומנית, בין מקומות שאינם מוכרים לקורא הישראלי — אראגון ומונסטיר, ובין גרמניה הנאצית למקדוניה, סרביה, איטליה וישראל.

עם התקדמות המסע אוזרת עירית אומץ וצוללת בעקבות הרמזים ביומן אל עומק מאבק ההישרדות של אביה במחוזות האופל הגרמניים. תוך כדי מחקר היסטורי מקיף, ובשפה עכשווית השזורה ברובד פיוטי עדין ומכמיר לב, היא בוראת פרשיית חיים מסעירה, המקפלת בתוכה סיפור מופלא על כוחה של האהבה כמקור חיים. המפגש עם תלאותיו של אביה מאפשר לה לפענח את הכורח שבשתיקתו בחייו ובחייה ומסייע לה לפצח גם את סוד שתיקתם של ניצולים אחרים.