הַמְתָנַה

בְּהִינָתֵק פֶּרַח

מְעַנָף עֵץ

אֵין הִתְקָהַלוּת

בְּנְגִיעָתוֹ

רַכָּה עַל הַקַרְקָע

אֵין רְעַדָה

מְיַיחֵל לַרוּח –

לְהֵיעָנוֹת

בספר שיריה החמישי מבקשת המשוררת חיותה סופר לפסוע בצד הרוח, ללכת בין הטיפות. "אֵין תְמִירוּת יֵתֶר / בְּסַסְגוֹנִיוּת הַפְּרִיחָה / קַיֶּמֶת צְמִידוּת / לְתוֹדַעָת קְמִילָה", היא כותבת בשירה "פועל יוצא", ערה לצניעותו של הטבע אל מול חלוף הזמן. בשפה חסכונית ועשירה כאחד, היא משרטטת את תמונת הרגע – העץ בפריחתו, הפרח בקמילתו, כסיפת הטל, צל ציפור. במבט חד היא מתבוננת בטבע, בטבע האדם, בחיים ובמתים, בילדות ובזכרונות, היא "חוֹצָה קֵרֶן שֵׁמֶשׁ / נוֹשֵׁקֶת לַפֶּרַח" ונוֹשֵׂאת בשירתה הייחודית "אֶת פְּעִימַת הָרֶוַח בֵּין הַחוֹלֵף לַנָּמוֹג."

ענת לוין

הרווח בין החולף לנמוג הוא ספר שיריה החמישי של חיותה סופר, בוגרת לימודי בימוי, בימת מיצג ושילוב אומנויות. חיותה עסקה שנים רבות בהוראת התיאטרון במסגרות שונות.