שרה שלו מצביעה על הכוחות הסותרים הפועלים בחברה במקביל: מחד - מלחמות, אלימות ושליטה, שרירות לב ואדישות כלפי חיי אדם, ומאידך - גברים ונשים העוזרים, תורמים ומטפחים, הרגישים לסבלם של אחרים, מתוך מחויבות ואחריות אישית לזולת. אחריות זו מגיעה לעתים עד כדי הקרבה עצמית, הן בחיי היומיום והן במצבי מצוקה קטסטרופליים כמו מלחמות ואסונות טבע.

מחקר זה עוסק בתופעת האלטרואיזם בספקטרום הרחב ביותר שלו: בהגדרת ממדיו; בדינמיקה ובפרקטיקה שלו; בתוצאותיו ובתפקידיו בחיים החברתיים. החוקרת מתמקדת בסוכניו החברתיים המחוללים והמקיימים את האלטרואיזם הלכה למעשה: הארגונים, המתנדבים, ובעיקר הנשים, דרך "יחסי תרומות" כשיח אלטרואיסטי שהם מנהלים עם זולתם.

הרעיונות המועלים בספר מנסים לשחרר מכבליהם את המושגים המקובלים אודות יחסי גומלין, אתיקה, מגדר ופוליטיקה, כפי שקובעו בפילוסופיות המערביות ובמחקר החברתי. במקומם מוצעים גישה תיאורטית, כלים חדשים ויפורים אלטרנטיביים, התורמים הן לחשיבה חדשה והן להערכה מחודשת להסברים הקיימים. בסיכומו של הספר מורחבת היריעה לידי הצעת פרדיגמה של מוסר חברתי אלטרואיסטי ואפשרויות מימושו הפוליטי, ההולם חון של חברה פוסט־מודרנית של ראשית המאה ה־21.