הטענה המרכזית של ספר זה היא כי זנות, פורנוגרפיה וסחר בנשים הם היבטים הנגזרים מאותו עניין: מסחור המיניות של נשים לשני צרכים עיקריים, להפקת רווחים כלכליים אדירים על חשבון נשים ולקיבוע נחיתותן החברתית־כלכלית־פוליטית של כלל הנשים. המחברות סבורות שיש לחשוף, לדבר, להדגיש ולצעוק את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין שלושה אלו: זנות, פורנוגרפיה וסחר בנשים. מדובר בתעשיית מין מקומית ועולמית, תעשייה של פשע ומיזוגיניה נגד נשים. נוכחותה החודרנית של תעשייה זו ניכרת בכל תחומי חיינו ומתפרצת לכל עיסוקינו, מתוך הסכמה או אי־הסכמה שלנו. היא כאן, בכל מקום ובכל עניין. היא קובעת את זהותנו המגדרית, את הדימוי הקולקטיבי שלנו כנשים, היא משמשת להפקת רווחים קלים, למכירת מוצרים, היא האמצעי לאילוף ילדות כמוכרות את גופן לשם הנאתם של גברים, היא אמצעי לביזוי, לדיכוי, להשפלה ולניצול של נערות ונשים בבתי ספר, במשפחה, בעבודה, בפוליטיקה ובכל מקום שבו הן נמצאות.
הספר עוסק בכוחה של תעשיית הזנות לעצב עולם שבו נשים הן חפץ לסיפוק מאווייהם של גברים. האמירה המרכזית שלו היא שתעשיית הזנות היא האמצעי הבזוי אך גם היעיל ביותר של העולם הפטריארכאלי לקבע את מקומן הנחות של נשים ואת עליונותם של גברים. זנות היא המימוש האולטימטיבי, הממצה ביותר, של ליבת הפטריארכיה. משמעותה של הזנות היא כי האישה מצומצמת לכדי פות בלבד, כלי משחק בידי הגבר הצורך לדקות או שעות את גופה, חברתה, מיניותה, מילות העגבים שלה. הסובייקטיביות שלה נעלמת, נאלמת, בלתי רלבנטית. זנות היא המדד שלאורו נמדד ערך הנשים כולן. ולכן, כל עוד אישה אחת עוסקת בזנות - אף אישה אינה בטוחה ומשוחררת. הספר מציג גישה פוליטית בלתי מתפשרת: הזנות היא האמצעי רב העוצמה בבניית שליטת גברים בחברה. מבחינה זו העובדה שגברים גם הם עוסקים בזנות, מנוצלים ומדוכאים בעולם זה, רק מעידה על כוחה של הפטריארכיה הקפיטליסטית להרחיב את תחומי הניצול למחוזות חדשים (גברים וכמובן ילדים וילדות).
מבוא
זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה: מה הקשר? ולמה עכשיו?
אסתר הרצוג ואראלה שדמי
שער ראשון: קשרי שלטון עם תעשיית הזנות
המדינה כסרסור - הנרייט דהאן כלב ואיילת כרמי
הסרסור הנסתר: העיתונות הישראלית כחוליה בשרשרת הסחר בנשים - היבטים משפטיים וכלכליים של מוֹדעות פרסום לשירותי זנות - רוני אלוני־סדובניק
זנות וסחר נשים בארץ ישראל בראשית המאה ה־20 - גור אלרואי
שער שני: ייצוגי הזנות בתרבות
רות כותבת על לילות ברלין, ואסילְיֵיב מבלה במוסקבה, וגולדמן משוטט בתל אביב - שולמית אלמוג
בעקבות כמה זונות בשולי העיר, בשולי הטקסט: חמישה מסמכים היסטוריים - אריאלה אזולאי
פורנוגרפיזציה של השואה: תופעה ולקחיה - אסתר עילם
שער שלישי: הפרט והחברה במפגש עם הזנות והפורנוגרפיה
הלקוח הישראלי - נעמי לבנקרון
בבתים שלנו: על החברה המזינה זנות קטינים - רן גבריאלי
"רק על עצמי לספר ידעתי": מיומנו של צרכן פורנוגרפיה - אנונימוס
"ילד אשכנזי טוב שגדל בבית אמיד ברמת השרון": נערי ליווי, וידויים חושפניים והזניית הגוף הגברי - גלעד פדבה
שער רביעי: המאבק הפמיניסטי בישראל נגד הסחר בנשים ובמיניותן
בין סחר בנשים לזנות: גלגולו של מאבק חברתי - חנה ספרן וריטה חייקין
חופש הביטוי, גזענות ופורנוגרפיה: הערה לפסק הדין בעניין ערוץ פלייבוי - סמדר בן־נתן
פורנוגרפיה בין הון, שלטון ועיתון - אסתר הרצוג וויקי שירן