מוות הוא בלתי נמנע. וכפי שהמוות הוא בלתי נמנע, קרוב לוודאי שגם האבל, מגוון הרגשות, המחשבות וההתנהגויות בתגובה למוות, הוא בלתי נמנע וטבוע בנו מלידה. כיום, גדלה ההכרה בייחודיות של תגובות אבל לסוגי אובדן מסוימים, כולל השכיחות של תהליכי אבל הנמשכים שנים ארוכות ואולי למשך כל החיים, בעיקר אבל של הורים, או אבל בעקבות מוות טראומתי. ההכרה בקיומו של אבל ממושך כמכלול תגובות אנושיות שהוא נורמאלי וצפוי, מחזקת את הגישות המקצועיות המדגישות את הצורך בחינוך במדעי המוות - בהעצמתו של חוסן נפשי; ובזיהוי אפשרויות לעידוד צמיחה אישית וקהילתית, כתוצאה מאובדן טראומתי ומאבל ממושך.
טנטולוגיה (Thanatology) שמשמעה: החקר המדעי של המוות והאבלות או על פי הגדרתו הפואטית של רוברט קסטנבאום, "מדע החיים שהמוות הושאר בתוכם". הנושא רב־תחומי מעצם מהותו והולך ומתרחב לאופקים חדשים: פסיכולוגים–טנטולוגים, רופאים, אחיות ואחים בעלי הכשרה בטנטולוגיה, עובדים סוציאליים־טנטולוגים, אנשי דת, מרפאים רוחניים ואחרים, נדרשים לא רק במחלקות האונקולוגיות של בתי חולים , בהוספיס ובטיפול פליאטיבי, אלא גם במחלקת יולדות וילדים, בליווי רוחני, ובקואצ'ינג, או בכל התמחות בסיוע נפשי לאנשים. טנטולוגים נדרשים גם למוסדות חינוך ודת, לתעשייה - ליחידות כוח אדם; לארגוני הצלה וסיוע, לעמותות של מתנדבים לעזרה לאוכלוסיה במצוקה, למשטרה ולצבא. כבר היום, נדרשת השתלמות לקראת התמקצעות. ובעתיד, עם אימוצו של הקוד האתי לטנטולוגים, תידרש, קרוב לוודאי, גם התמחות והסמכה.
במדינה רווית שכול כישראל, חיוני לקדם את לימודי הטנטולוגיה על מנת להעמיק ידע עיוני ומעשי עדכני, המוסיף ומעמיק את הקיים בתחומים הסיועיים השונים; לעודד מחקר ולקדם את ישראל לבימה הבינלאומית, כמרכז להפצת ידע גם בתחום הטנטולוגיה. באופן כללי, ניתן לחלק את השדה הנרחב של הטנטולוגיה לשני זרמים עיקריים: האחד, מדגיש את חשיבות המודעות למוות, הכוללת הצגת מודלים חשיבתיים ודרכי סיוע מעשי לאוכלוסיה שחוותה אובדן, והשני, מדגיש את חשיבות החינוך במדעי השכול והאבלות. המאמרים המגוונים בספר, מתייחסים לזרמים אלה. ספר זה, בעשרים ואחד פרקיו, מציג תפיסות חדשניות בטנטולוגיה, המדגישות את השינוי בתפיסות המוות, בנורמליזאציה של אבל ממושך וטראומתי, תפיסות פוליטיות של אבל ועוד. מטובי החוקרים בעולם ובישראל תרמו בכתיבת מאמרים. חלקם, פורצי דרך בחשיבה הקיימת. בכך הספר תורם ומקדם את הידע בטנטולוגיה הקיים גם בעברית, אל תוך המאה הנוכחית. בספר יש דגש מיוחד על המציאות הישראלית ועל המחקר והעבודה המעשית הנעשים בישראל. הספר מיועד למכלול קוראים המעוניינים להעמיק את הידע בתחומי הטנטולוגיה השונים: לאנשי אקדמיה המעוניינים במחקר ובהוראה, וכמו כן ליועצים ולמטפלים שונים המעוניינים בשיטות התערבות; למתנדבים, לקציני נפגעים ולכוחות הצלה אחרים, ולכל מי שחווה שכול ואבל.
כללי
1. מהי טנטולוגיה? | הניה שנון־קליין
2. לומדים על המוות: השפעתם של הכוחות החברתיים־תרבותיים | לין דספלדר ואל סטריקלנד
3. הפחד מהמוות | שולמית קרייטלר
4. לשון החוק ולב האדם — גוף אחד? סוגיות ודילמות בסוף החיים | עדי ניב־יגודה וגילי פלג
5. סוגיות אתיות בחינוך ובייעוץ בנושאי מוות, אבל ואובדן | ענבר לבקוביץ'
תפיסות תיאורטיות ומודלים
6.ביום האבל: לעבר מודל פעיל של התאבלות | רוברט נימאייר
7.מציאות פנטסטית כמקום להחלמה במצבי אין מוצא / אובדן | מולי להד ואיריס שגב
8.הקשרים המתמשכים של הורים שכולים עם בניהם שנפלו: מחקר אורך של עשר שנים והמודל הדו־מסלולי לשכול ואובדן | מור שחורי־סטאל ושמשון רובין
9.נורמאליזציה של אבל, שכול הורי ואבלות הורית, ואבל וצמיחה באמצעות האחר | הניה שנון־קליין
סוגי אובדנים ואבל
10. אובדן 'לא מוקר' — שכול אנטי־הגמוני ומסגור מחודש של טראומה: הוויית הקיפוח היחסי של משפחות נרצחי הטרור בישראל | אודי לבל
11. אובדנות בישראל | ענת ברונשטיין קלומק ואלן אפטר
12. השתלת איברים ומשמעות האובדן לאורן | טל בורלא
13. תהליכי אבלות בזקנה | סוניה לצטר־פאו
14. מחקר כתהליך: סקירת משמעות האלמנות | פיליס סילברמן
15. תגובות אבל של אימהות לילדים שנפטרו מסרטן: קשרי האם עם דמות הילד שנפטר | ענת פלס בורץ, רות מלקינסון ותמר קרוליק
16. מאובדן שליטה להשגת שליטה: ניתוח סיפורי חיים של פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים | זהבה סולומון ודן שרון
שיטות התערבות
17. אמנות אקספרסיבית וטנטולוגיה: תמונה אחת ליום | סנדרה ברטמן
18. עזרה לילד האבל בבית הספר | לינדה גולדמן
19. טיפול באבל טראומטי בילדים ובמתבגרים | לילך רחמים ואלנא ידין
20. התערבויות טלפוניות במצבי אובדן ושכול | סיגל חיימוב
21. טנטולוגיה לאן? | הניה שנון־קליין