עיסוק אופנתי בשילוב ערבים בהיי טק הישראלי אינו מעיד על צמצום בפערי השכר ובהסללה לעיסוקים שונים של יהודים וערבים. מחסור במהנדסים, במומחי תוכנה, ברופאים ובאחריות מדרבן חברות אחדות וגורמים בממסד הישראלי לתור אחריהם גם בקרב אזרחים ערבים. אולם שוק העבודה ומדיניות הממשלה ממשיכים לשכפל את המבנה המעמדי־חברתי, בו הערבים הם קודם-כל פועלים ומקבלי שכר נמוך.
ב־1937 היה שכרו של פועל מתכת ערבי 69% משכרו של פועל מתכת יהודי. ב־2012, כחלוף 75 שנה, היה שכרו של עובד ערבי בעל השכלה של 16 שנים ויותר - 66% משכרו של עובד יהודי בעל השכלה דומה.
הדיון בספר זה מלמד כיצד נשמר בישראל הפער המשמעותי בשכר בין עובד ערבי לעובד יהודי; כיצד פועל מנגנון של אפליה כאשר לפי מגילת העצמאות ישראל מחויבת לקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"; מה העלויות החברתיות של הנישול והאפליה הלאומית; מה אפיין את מאבקיהם של ארגוני פועלים ערבים ושל שכירים ערבים; כיצד טיפחה ההסתדרות תודעה של פילוג לאומי ויישמה אותה; מדוע אמצעי דיכוי משפטיים־מנהליים כמו הממשל הצבאי פינו מקומם למנגנון אפליה כלכלי ולרדיפות פוליטיות ממוקדות; כיצד למרות זאת נבנתה ונבנית מסורת המאבקים המשותפים של עובדים ערבים ויהודים; ומהם התנאים להצלחת המערכה נגד אפליה לאומית בעבודה.
ספר זה ממשיך את הדיון, בו החלה המחברת בספרה "לחם עבודה, מעמד הפועלים הישראלי: מבט עכשווי והיסטורי" (פרדס הוצאה לאור, 2013).
הקדמה
חלק ראשון: מעמד הפועלים בהתגבשותו
פרק ראשון: פועלים, שכר ותנאי עבודה
פרק שני: התארגנות פועלים
פרק שלישי: מאבקי עובדים משותפים בשנות המנדט
חלק שני: עיצוב תעסוקה מפלה
פרק רביעי: נישול כלכלי ומשפטי
פרק חמישי: מאבקי פועלים ערבים בהנהגת הקונגרס
פרק שישי: שלבים בצירוף הפועלים הערבים להסתדרות
פרק שביעי: הפסקת פעילות הקונגרס והשלכותיה
פרק שמיני: לאחר ביטול הממשל הצבאי
חלק שלישי: תמורות ניאו־ליברליות וקיבוע האפליה
פרק תשיעי: השפעת הפריפריאליות
פרק עשירי: עובדים ומובטלים ערבים
פרק אחד־עשר: הסללה, "ייהוד" ושיטות אחרות
פרק שנים־עשר: עובדים ערבים במאבקים מעמדיים
סיכום