לזכור ולא לשכוח
גַּם כְּשֶׁאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּשִׁעוּרִים שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹרִים
גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לָךְ יָמְרוֹת לִהְיוֹת דּוֹקְטוֹר לְסִפְרוּת/ מְשׁוֹרֶרֶת/
סוֹפֶרֶת/ אִינְטֶלֶקְטוּאָלִית
גַּם כְּשֶׁאַתְּ מַחְלִיקָה טִפָּה וּמְדַבֶּרֶת בְּמִלִּים פַלְצָנִיּוֹת עִם חֲמוֹתֵךְ/עִם בַּעֲלֵךְ/גִּיסֵךְ
גַּם כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלִּים בְּמֵעֵין הַקְפָּדָה טִפְּשִׁית עַל צוּרַת הַהֲגִיָּה הַנְּכוֹנָה
גַּם כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת לְסֶרֶט בַּסִּינֶמָטֶק
גַּם כְּשֶׁאַתְּ מַסְבִּירָה לָמָּה בִּקּוּר בַּחַלּוֹנוֹת הָאֲדֻמִּים נֶחְשָׁב לְתַיָּרוּת מִין
גַּם כְּשֶׁאַתְּ מַצְבִּיעָה מֶרֶצ בַּטַּעֲנָה שֶׁבָּאת מִבַּיִת שֶׁל מַפַּא"י
שֶׁגָּדַלְתְּ בְּלִי סִפְרִיָּה, בְּלִי סְפָרִים וּבְלִי מְשׁוֹרְרִים
שֶׁהַשָּׂפָה קְלוֹקֶלֶת, אֲבָל אֲהוּבָה עַד מְאוֹד
שֶׁעַד נְקֻדַּת זְמַן מְסֻיֶּמֶת לֹא יָדַעְתְּ בִּכְלָל מַה זֶּה סִינֶמָטֶק.
מספרה של מיטל נסים עולה קול נשי מורכב ודיאלקטי, הנע בין הקצוות של היות "ילדה טובה" לבין הרצון החזק המפעם בה לפרוע את הסדר. שיריה חושפים בפנינו את כמיהותיה העזות של אישה צעירה, משוררת, הנאבקת על דרכה בחיים; עולם רגשי רווי זכרונות, תקוות והחמצות, ובה בעת הומור ואירוניה עצמית נהדרת, ורצון עיקש שלא לוותר על האני האותנטי. זו שירה מפוכחת, ישירה ואמיצה, המגדירה באופן מדויק ונוקב את המצב האנושי־קיומי של היות אישה, אֵם צעירה, מפרנסת, ובראש וראשונה — משוררת ואמנית המודעת היטב לעצמה ולמעמדה החברתי, מקבלת את מגבלות האישיות שלה, אך בו בזמן משתוקקת להיחלץ מעורה שלה ולהיות מישהי אחרת.
(מאיה בז'ראנו)
08-10-2016
25-08-2016 אלעד זרט
"מערכת החינוך זה מקום שאין בו רוח, האטימות שלו לא מאפשרת שביב של פתח. אתה צריך לבוא טוב למערכת, וברגע שאתה כמוני, זה הופך לעצם בגרון". המשוררת מיטל נסים הגיעה לחטיבת ביניים בקריות כדי ללמד ספרות בדרך קצת אחרת, יצירתית ושוברת שגרה. החוויה הקשה שעברה עליה שם הפכה לספר השירה הנוקב והמוערך "מורה עובדת קבלן". "יש מלא מורות שבולעות צפרדעים, העיקר המשכורת"
04-08-2016 אינס אליאס
יצירתה של המשוררת מיטל נסים ספוגה כולה בחוויה שלה כאשה מזרחית. אז למה היא קוראת תיגר על עצם ההגדרה של "מזרחים"?