"ירו בקֶנֵדי!" אבא שלי אף פעם לא מרים את הקול. הכמעט־התפרצות שלו גורמת לי להרים את העיניים מהספר ולהסתכל עליו. הוא נראה נרגש. העובדה שמישהו ירה בנשיא של המעצמה האימפריאליסטית הריאקציונרית לא מהווה בעיני סיבה מספיק טובה לנטוש את ג'יין, מה גם שהקריין כבר עבר לדווח על הצלחות בקציר החיטה..." הימים — ימי ההתאוששות ממלחמת העולם השנייה. המקום — עיירה חבויה בינות גבעות ירוקות בצפון רומניה. תינוקת נולדת במפתיע לזוג הורים שעברו תלאות של שתי מלחמות עולם. על רקע החלום הגדול לעלות לארץ ישראל, גדלה הילדה היהודייה חדת החושים ולומדת את חוקי ההישרדות: מה מותר להגיד ומה אסור; עם מי מותר להתיידד ועם מי אסור להתרועע; מה מצופה ממנה ומה היא מצפה מעצמה. ככל שהשנים נוקפות, הפער בין העולמות, ההולך וגדל, מצמיח מתוכו אישה חריפת מבט ומלאת תעוזה. במכחול מדויק להפליא, שלא מוותר ולו לרגע על המעוף הלירי, מגולל הרומן דיוקן משפחתי מרתק, השולח את זרועותיו ההיסטוריות קדימה ואחורה לכדי מניפה מרשימה ורבגונית של יהדות רומניה, תרבות שלמה ומופלאה שחדלה להתקיים בארץ שהתרוקנה מיהודיה. ובד בבד, באופן מעורר השתאות והזדהות, עולה ומתעצב קולה של ריקה עצמה, כילדה ההופכת לנערה ולבוגרת, קול ייחודי, מלא הומור וחמלה, שאינו חדל, ולו לרגע, לחלום את חלומותיו שלו וליצור מתוכם.
לפני הכול
אימא
אבא
בין מלחמות
בטי
אני
השיבה
אחד באפריל
קולו של אבא
בושה
ארגזים
רפובליקה 65
מים
מולדובה
קוּמֶטַה
קריקטורות
תיקון
דרקונים ומפלצות
!Nu ține capul (אל תחזיקי את הראש!)
החיים בסוגריים
דובדבנים
התאהבות
חשבון נפש
מָלכּוֹת
סיפור פרוורים
תיאוריית הקשר
Vostok 1
חצאיות
אנקת עתים
נשף
נטישה
אחרי
In memoriam
האורחים