כרמי, גיבור הספר, הוא ירושלמי דתי, שמאבד את הוריו בגיל צעיר מדי, והעלילה עוקבת אחר הקורות אותו למן נעוריו והתבגרותו הכואבים, דרך שרותו הצבאי, לימודי המשפטים, החברה הסובבת אותו וברחבי ירושלים. נפשו הסוערת מובילה אותו למסע היכרות עם עצמו, מסע של חיבוטי נפש ומאבק פנימי בין המודרנה לבין הדת והמסורת. כרמי נישא בנישואי בוסר, מנסה להקים בית, אי של יציבות, אך נישואיו מתפרקים. במסגרת ניסיונותיו לבנות לעצמו עולם כלבבו הוא מתוודע לשורשי משפחתו הנטועים דורות רבים בעבר, ומתוודע לסוד העובר מאב לבן. רמזים עתיקים, אמירות חלקיות של בני משפחה, וכניסתה לחייו של בת זוג המתאימה לרוחו ולנפשו, מובילים אותו לבסוף לחיים וזוגיות הרמוניים, ולתגלית מקראית יוצאת דופן, מהממת בעוצמתה.
הסופר אהוד פלמור כותב בכנות ובגילוי לב נדירים על התבגרות, על עולם ההיכרויות של החברה הדתית לאומית, על חיי נישואין, על התערערות האמונה ועל התחזקותה. המחבר משקף בשורות וביניהן עולם פנימי ושפת כתיבה עשירים מאין כמותם, המשתרעים על פני שנים ומרחבים שנראים בלתי אפשריים: החל ממשה רבנו, אביי ורבא, עולם התורה והגמרא, ראשונים ואחרונים, היכלי בתי המדרש ובתי הכנסת, ועד אצטדיוני ליגת ה־NBA, שירי הביטלס, לו ריד, דייויד בואי ומאיר אריאל. גיבורו חובב ריצה — ובכישרון רב סוחף אותנו הקוראים, עם רגליו של כרמי הרצות ברחובות ירושלים של מטה, ועם מחשבותיו ורגשותיו הנישאים לגבהים מרהיבים של ירושלים של מעלה.