ד”ר שושנה ארבלי היא מרצה וחוקרת בתחומי המקרא ותרבויות המזרח הקדום במכללה האקדמית של הגליל המערבי. בעבודה זאת היא מנסה להגדיר את מעמדה של אם־המלך, היא הגבירה. מעמד זה הוא חלק מן המבנה המלכותי, והוא נתקיים עם כינונה של המלוכה בישראל, ועם ביסוסה בימי דוד , שהרי בת־שבע, אם שלמה היא הראשונה הנושאת בתואר זה, של אם המלך, מלכים א’, ב’, י”ט.
הכותבת מתחקה אחר הנשים, אשר שימשו בתפקיד זה, והיא מנסה לברר את זכויותיה, או את יתרונותיה וכן את כוח השפעתה של האשה המשמשת כ"אם המלך". כמו כן, מנסה הכותבת לעמוד על שורשיו של מוסד זה תוך הישענות על המצוי בממלכות הקדומות באזורנו.
דגש מיוחד מושם על הנשים: חֲמוּטַל, זְבוּדָה וּנְחֻשְתָּא, שהן אמהותיהן של ארבעת המלכים האחרונים אשר מלכו ביהודה, בין השנים 586-609 לפנה”ס: יְהוֹאָחָז, יְהוֹיָקִים, יְהוֹיָכִין וְצִדְקִיָּהוּ.
נשים אלה פעלו בעת דמדומיה של ממלכת יהודה, ונשאלת השאלה מה היה חלקן בעת תהפוכות והתרחשויות עצובות אלה בקורות ממלכת יהודה — עת של מרידות, של חורבן ושל גלות, ועת בה פעלו אף נביאים אשר ניסו למנוע את האסון המתרגש ובא על העם.