תל אביב, סתיו 1940. לודוויג, אדריכל צעיר ומצליח, יוצא לבלות עם ליאו, בנו בן השבע, בשעות אחר הצהריים בגינה ליד הים, כשלפתע מפציצים מטוסי חיל האוויר האיטלקי את הגינה ואת העיר כולה. הפצצה זו עתידה לשנות את מהלך חייו של ליאו, גיבור הסיפור, שיישלח בעקבותיה על ידי הוריו לחיות הרחק מתל אביב, כילד חוץ בקיבוץ בשרון, במשך שבע שנים.
איך תשפיע חוויית ההרחקה על היחסים בין ליאו להוריו, על חיי האהבה שלו, על המשפחה שיקים, על האב שיהיה, על בחירת החברים שלו? ואיך תשפיע אישיותו הקרועה על חייהם של הקרובים אליו? בסיפורה של משפחה, שנפרש על פני שלושה דורות וארבעים ושמונה שנים, טמונות התשובות לשאלות הללו, כמו גם פשר שמו של הרומן — הכד השחור.
בתקופת הזמן שבה נשזר הנרטיב, מ־1940 עד 1988, נכללים אירועים היסטוריים הקשורים במצב הביטחוני והכלכלי, אשר משפיעים על גורלותיהם של גיבורי הספר, כגון מבצע סיני, המיתון של שנות השישים ומלחמת ששת הימים. הרומן משקף תהליכים שהתרחשו במציאות, כמו השינוי באופייה של תל אביב — מעיר קטנה ודינמית, של חלוצים הבונים את הארץ ואת חיי התרבות המתחדשת שלה, למרכז בוהמי רווי אלכוהול וסקס.
באופיין של הדמויות ובמניעים להתנהגותן טמון המפתח לכל המתרחש ברומן — המוביל מן ההפצצה האיטלקית ועד להתרסקותו של כד חרס שחור המעוטר בציורים ארוטיים במחלקה הכירורגית באיכילוב בשנת 1988; התרסקות השמה קץ באבחה אחת לסיפור כולו.