RAM
דָּג בְּאַקְוַרְיוּם מְשַׂחֵק
לְבַדּוֹ בִּמְנוֹרָה נוֹצֶצֶת.
הֵי אָלָדִין, מָה אַתָּה אוֹמֵר
לְשַׁפְשֵׁף אוֹ לֹא?
תקרה עומדת לקפוץ אל מותה, ספר שיריה השני של אסטריד קלאוזנר, הוא מופע מרהיב של קרקס נודד. השירים המסודרים בו לפי סדר האלף-בית כמובן לא מתחילים אלא באות ב', השירים הליריים נמזגים לתוך שירי הנונסנס, וישנה חוויה מתמשכת של קסם, של הלם ובלבול.
אָה, הִיא תָּפְסָה אוֹתָם
אֶת הַלִּימוֹנִים הָעֲסִיסִיִּים,
מִתְנַשְּׁקִים בְּלִי בּוּשָׁה
בְּאֶמְצַע קַעֲרַת פּוֹרְצֶלָן חוּמָה.
תקרה עומדת לקפוץ אל מותה הוא ספר עשיר בנקודות מבט. נמצא בו סרקזם חברתי כואב (נְמָלָה טוֹבַת לֵב מְנַמְנֶמֶת / בְּיוֹם קֵיצִי קָרִיר / עַל עֵץ הַדֶּקֶל / תְּמוּרַת שְׁנֵי שֶׁקֶל / שֶׁקִּבְּלָה לְעֵת זִקְנָה / בְּכָבוֹד וּבַעֲנָוָה / מֵהַמּוֹסָד הַגְּאוֹנִי / בְּשֵׁם בִּטּוּחַ לְאֻמִּי), יופי ענוג (אוֹר הַיָּרֵחַ כְּזֹהַר פָּנַס הָרְחוֹב, / מֵאִיר אֶת פְּתִיתֵי הַשֶּׁלֶג הַנְּמַסִּים), נונסנס והומור משגע (בּוּם טְרַח הָלַךְ הַפַּח / הַמְּכוֹנִית בַּמּוּסָךְ / וְהִיא / כְּמוֹ צֶמַח בָּר מְפֻחְלָץ / בְּמַחְלָקָה שֶׁל טִפּוּל נִמְרָץ), דיוקן מבריק של איש היוצא ממכוניתו (אִישׁ עֲגַלְגַּל מִתְגַּלְגֵּל / מִכִּיס מְכוֹנִיתוֹ הַגְּבוֹהָה, / נוֹחֵת עַל נַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת / הָעוֹטְפוֹת אֶת רַגְלָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת), ארוטיקה (חַם / וְגֶבֶר הוּא / גֶּחָלִים בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ) ופרספקטיבה מצמררת על מערכת יחסים זוגית ("הַרְמוֹנְיָה" הִיא אוֹמֶרֶת / וּמַבִּיטָה עַל הַגַּן, / "עִוּוּת" הוּא אוֹמֵר / וּמִתְבּוֹנֵן בְּפִתּוּל הֶעָנָף) — וכל העולמות הללו מתלכדים לכדי קרקס מופלא של שירה טובה, מקורית ורעננה מאוד.
(יקיר בן־משה)