התקופה היא המאה ה־11 ובאזור מצרים וארץ ישראל שולטת קבוצה של שיעים קיצונים הנקראים פאטִמים. אברהם התֻסתַרי ואחיו חסד הם יהודים קראים, סוחרים גדולים ועשירים, המנהלים את עסקי המסחר שלהם מקהיר. אברהם קונה שפחה סודנית ומתאהב בה, אך לשליט הפאטִמי בקהיר יש תוכניות אחרות עבורה. הוא מביא אותה לארמונו ונולד להם בן. לאחר מותו של השליט הופכת השפחה לשעבר לעוצרת ולשליטה הבלעדית של הממלכה, ומחליטה למנות את אדוניה בעבר, אברהם היהודי הקראי, ליד ימינה. סביב שתי דמויות היסטוריות אלה נרקמת עלילה רבת תהפוכות של תככים, מזימות פוליטיות ורצח.
עלילת הספר מבוססת על אירועים אמיתיים, כפי שתועדו בכתבי הגניזה של קהיר ובכתביהם של כרוניקאים מוסלמים.