לאחר שנזרק מביתו על לא עוול בכפו, תכנן סאקו להעביר את עשרת הימים שנותרו עד המשפט בטיול בירושלים. הוא תכנן היטב את המסע, שקל את ההוצאות, אמד את התקציב. אבל לצערו הרב, בדיוק התחלפה רוח התקופה ובאופן בלתי נמנע השתבשו תוכניותיו: למרות היותו אדם מחושב וזהיר, הוא התקשה לאמוד את היקף התקופה החדשה. בלית ברירה, הוא מניח לתקופה למדוד אותו: להלביש אותו מיני מלבושים ומסכות, לגלגל אותו כהנא וכהנא, להרקיד אותו למקצביה המתחלפים. עד שיגיע לירושלים, תהיה רוח התקופה מגולמת בגופו, קצובה בנשימותיו.
הספר "רוח התקופה" כשמו כן הוא – אלגוריה צלולה על החיים בתקופה המודרנית שבה הפוליטיקה, האהבה, המין והמוסר מעורבבים יחד באופן שמקשה מאוד על הפרט. בעברית חדה ולא שגרתית ובהומור דק מתאר גואטה את הלך נפשו של הגיבור ומעמת אותו עם המציאות. זהו ספר הרפתקאות שבשיאו רומן, כלומר זוהי חגיגה גדולה של החיים למרות כל הקשיים.