שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה.
בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה.
הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
הקדמה — נשים לוחמות: ניתוח מגדרי
פרק ראשון — על מדינות, על אלימות ועל מה שביניהן
פרק שני — הקשבה לסיפורים של ביטחון וחוסר ביטחון
פרק שלישי — הפוליטיקה של טראומה, מגדר ומלחמה
פרק רביעי — גוף, מין/מגדר ושילוב נשים בתפקידים קרביים
פרק חמישי — נרטיבים של ביטחון וחוסר ביטחון: התרומה התיאורטית של המחקר על נשים לוחמות
אחרית דבר — ביטחון וחוסר ביטחון: לשבור את הבינאריות
20-10-2021 אורן ברק, מערכות
22-05-2021 מגזין את, דליה בן ארי
19-05-2021 יגיל לוי, הארץ
אילת הראל־שלו ושיר דפנה־תקוע ריאיינו 100 חיילות לשעבר, שחושפות בפניהן חוויות טראומטיות משירותן בצה"ל. זהו מחקר חלוצי וייחודי, אלא שבניגוד לציפיות של המחברות, דיבוב הקולות המושתקים הללו מראה כיצד תורמות יוצאות הצבא דווקא לביסוס הלגיטימיות של השימוש בכוח אלים, ולא להיפך.