סיפור נדודיו וחייו הסוערים של עזרא בנבנישתי, ותרומתו לחזון הציונות, מבית מדרשו של הרב יהודה אלקלעי, חזון שיבת ציון וחזון יישוב ארץ ישראל בעבודת אדמה כפתרון למצבו העגום של היישוב היהודי במאה ה־19 , הנסמך על כספי החלוקה, וכן תיאור המאבק כנגד המתנגדים לרעיונות אלה, רעיונות שגילמו במשמעם את המושג עזרה עצמית("לחבוש פצעיהם בעצמם"), נפרשים בספר זה ביריעה רחבה.
בנבנישתי נולד בירושלים, גדל והתחנך בקושטא ובירושלים, ובגיל עשרים יצא למסע נדודים בבלקן ובערי אירופה. כ־ 15 שנים חי בבלגרד ובזמֶוּן הסמוכה, שם התוודע אל הרב יהודה אלקלעי, והיה מלווהו במסעותיו הלאומיים בשנים 1852 ו־1857 . בנבנישתי ערך והוציא לאור שני עיתונים: האחד, בפריז, עיתון רב־לשוני (עברית־צרפתית ולדינו) בשנת 1864, והשני, בירושלים, חבצלת, (בשפת לדינו), ב־1870-72 , בשיתוף עם חבריו, מיכל הכהן, ישראל ב"ק וישראל דב פרומקין שהוציאו בו בזמן את העיתון חבצלת בעברית. עיתוניו אלה שימשו לבנבנישתי כלי ביטוי לרעיונותיו וחזונו. בשנת 1867 שב בנבנישתי להשתקע בירושלים עם אשתו ובנו.
במסגרת חֶברוֹת חֶסֶד שונות, ובעזרת חבריו לדרך במערכת עיתון חבצלת, פעל עזרא בנבנישתי בירושלים לטובת הציבור היהודי העני, "המון העם", כדי לחולל שינוי במצבו הקשה, וכדי ל"העיר על נחיצות החינוך לילדי ישראל" וההכשרה לעבודה יצרנית. כמורה, הציב מודל לחיקוי, בתי ספר לדוגמה שהקים, האחד בביירות ב־ 1879(ביה"ס "תפארת ישראל"), והשני בקהיר (1885).
הבולטים מבין האישים הפעילים בהגשמת רעיון "שיבת ציון" עוד לפני פעילותו של חוזה המדינה, תיאודור הרצל, והמשולבים בסיפור חייו ונדודיו של בנבנישתי הם: ישראל ב"ֵּק, הרב חיים נסים אבולעפיה (חנ"א), הרב ראובן ברוך, הרב צבי הירש קאלישר, הרב יקיר גירון, ברוך בן יצחק מטראני, ישראל דב פרומקין, מיכל הכהן, מנחם פרחי, אברהם בן ישראל רוזאניס, קרל נטר, ואלעזר רוקח.
חנה משה, המחְבַּרֶת, נינתו של עזרא בנבנישתי. מחקרה מבוסס על מסמכים ארכיונים שונים בארץ ובחו"ל, עיתוני התקופה העבריים, כתביו וספריו של בנבנישתי, ותמונות משפחתיות.