מארז של הסדרה פוסטקפ, מיזם הספרות הפוסט-קפיטליסטית, שנולד בקבוצת מחקר במכון ון ליר בהנחיית ד״ר כפיר לוסטיג כהן. עלילתה של כל אחת מהנובלות מתרחשת במציאות משותפת, שאותה הגו ובראו ארבעת הסופרים והסופרות שהשתתפו בקבוצה. כל נובלה היא יצירה שלמה בפני עצמה, אולם הקריאה בארבע הנובלות יחד מרחיבה את תמונת העולם ואת החברה המשורטטות בנובלה יחידה, ומגלה רשת של זיקות ביניהן.
כל הנובלות מתרחשות בשנת 2066. אחרי שורה של אסונות אקולוגיים מצד אחד, והאצה טכנולוגית המייתרת חלק ניכר מהעבודה האנושית ומבשרת עידן של שפע חומרי מצד שני, מתארגן המזרח התיכון מחדש מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, בדומה לאזורים אחרים בעולם. גדות הירדן, השטח הכולל את מדינת ישראל, פלסטין, ירדן וחלקים מלבנון וסוריה, הוא מחוז בעל ממשל אוטונומי, הכפוף למועצת האיחוד המזרח-תיכוני. כל חברה וחבר בו זכאים לשכר אוניברסלי ולדיור ציבורי, בתמורה לשעות המוקדשות לתועלת הציבור. על הנובלות:
כשל זיכרון מאת שמעון אדף היא סיפור חניכה משוכלל, המלבן את סוגיית עתידה של הקהילתיות היהודית בתקופה של שגשוג ורווחה, קרי, סוגיית היחס שבין תנאי מחיה ובין התפתחות רוחנית, שעל פי רוב נדמה שפרנסתה על דוחק ומצוקה, וכן בוחן את סוגיית הבעלות על ידע ציבורי ועל הון אינטלקטואלי בעידן של שיתוף משאבים ואמצעי ייצור.
מקשה אחת מאת תהילה חכימי היא דרמה משפחתית דקת רגש ומשוכללת, שבלבה מונחת סוגיית הבעלות – בחברה שבה מושג הבעלות עומד למבחן, מה חלקו של הרכוש, ההישגים החומריים, בהגדרת היחסים והזהויות של פרטיה, ומה הזיקות בין מבנה משפחתי, והתפקידים בתוכו, ובין שיטה כלכלית והתרבות הנסמכת עליה?
המלט מאת אסף גברון - הנובלה הַמֶּלֶט, כפי שנרמז בשמה, היא גרסה עדכנית ומסעירה למחזה הידוע של שקספיר, וגברון משתמש בה כדי לתהות על טבע האדם: באיזו מידה חברה שמדכאת את תאוות הבצע והרכוש, בהכרח תמנע את ביטוין של תכונות יסוד אנושיות, כגון חמדנות ויצר התחרות? ואם הן באות על ביטוין, האם יש להן תצורה חדשה?
מאבק מתמשך מאת מיכל ספיר – יצירה חדשנית ומעוררת מחשבה, החוקרת לעומקה את סוגיית הצורה הספרותית. מה הקשר בין שיטה כלכלית ותפיסת עולם מסוג מסוים לבין הסוגות הספרותיות שצומחות בהן, או מטופחות על ידן? ולהפך, האם הצורה הספרותית היא מבנה תודעה היכול לשמש נשא נוח יותר לאורח חיים מועדף?