סיפורו של המורד הצעיר שניהל מחאת יחיד נגד המציאות הפוליטית והתרבותית בישראל
תופעות קשות הכרוכות בחיים בישראל: שחיתות שלטונית, אי-שוויון חברתי, עוולות הכיבוש, שקרי הדת, סיאוב מוסדי ועוד, זכו ועודן זוכות לחשיפה רחבה, אך דן עומר וכתביו נשכחו וקשה יותר ויותר למצוא במרחב הציבורי את דגם המורד שייצג, הכולל עמידה נחושה מול ממסדים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים תוך כדי לקיחת סיכונים עד כדי אובדן עצמי.
הספר מקסים, מרתק, מלא הפתעות וידע.
בני ציפר, עורך המדור "תרבות וספרות" בעיתון הארץ.
כתב היד הוא מעניין וחדשני!
פרופ' חגית הלפרין, מנהלת ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב (בדימוס).
אין ספק שדן עומר היה "טיפוס" מיוחד, זן נדיר בארץ, ושיש מקום לספר ביוגרפי כזה עליו ועל יצירתו. מכתב היד אכן מצטיירת הדמות בכל מקוריותה.
פרופ' ניצה בן ארי, פרופסור אמריטה בחוג לצרפתית ובחוג לספרות וראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב.
מבוא
פרק ראשון: ירושלים זה טעמון
פרק שני: קדמי כהן
פרק שלישי: ז'אן פרנסואה שטיינר
פרק רביעי: אילזה הרלינגר־ובר
פרק חמישי: אדם מן היישוב
פרק שישי: שירת המלנכוליה
פרק שביעי: בדרך
פרק שמיני: ספרות הביט
פרק תשיעי: המקוללים
פרק עשירי: פואמות דוקומנטריות
פרק אחד־עשר: מלחמה ומהפכה
פרק שנים־עשר: סיוט לאומי
פרק שלושה־עשר: פנתרים שחורים
פרק ארבעה־עשר: דניאל איש חמודות
פרק חמישה־עשר: נמר של נייר
פרק שישה־עשר: על סופרי תש"ח
פרק שבעה־עשר: מותו של מורד
הערות