פעם שאלו אותי איך זה להיות הורה לשני ילדים אוטיסטים. אני חושב שזו אחת השאלות הכי קשות ששאלו אותי בחיים, ואני זוכר שנשארתי עם הפה קצת פתוח, בלי תשובה טובה, ונראיתי קצת כמו טמבל.

אחרי שהתאוששתי, החלטתי לכתוב על זה, אבל קצת אחרת. עם תיאורים מהיום-יום, הומור וגם קצת עצב. ממש כמו החיים.

אם לא פגשתם אוטיסט בחיים שלכם, כנראה שבשנייה הזו עובר לכם בראש להניח את הספר, נכון? לא טוב. מבטיח לכם שלא תסבלו ויש אפילו סיכוי די טוב שתיהנו, אפילו שזה ספר על משפחה עם ילדים אוטיסטים, שאתם בטח חושבים שזה בערך הדבר האחרון בעולם שיכול להיות מעניין.

אז תדעו – זה מעניין. זה מעניין גם למי שרוצה להבין קצת יותר מה זה אוטיזם, וגם לכל מי שרוצה ספר שפשוט כיף לקרוא.

מכיוון שהספר מלא בתיאורים מהיום-יום, אז אף על פי שקיבלתי מהילדים אור ירוק לכתוב אותו, אני מעדיף לא להסתבך איתם, ולכן כל השמות בספר בדויים, כולל השם שלי. הסיפורים לעומת זאת, כולם קרו באמת.

השם שבחרתי לעצמי הוא זיו טאם. אם תסתכלו טוב-טוב על השם הזה, ותסדרו מחדש את האותיות למילה אחת, תקבלו את הנושא של הספר.