גירוש               

גֵּרוּשׁ הִתְפַּשֵּׁט בַּגַּן.

אַךְ אָדָם לֹא חָשׁ בְּשִׁנּוּי

מִלְּבַד מְעַט בּוּשָׁה.

הַנַּחַל הִמְשִׁיךְ לִזְרֹם.

הַפֵּרוֹת הָיוּ מְתוּקִים.

הָעֵשֶׂב רַךְ. חַמִּים.

רַק לְאַחַר שָׁנִים

הֵבִין אֶת גֹּדֶל הַקְּלָלָה.

קֹר בּוּשָׁה נָדַף מֵהַיָּרֹק.

הַהִתְפַּעֲמוּת 

מִכְּחוֹל הַשָּׁמַיִם הָיְתָה

לֵדַת הָעֶרְגָּה.      

הַתְּשׁוּקָה הָיְתָה עַזָּה מֵהָבִין.

וְאָדָם בִּקֵּשׁ מַחֲסֶה. הַמַּחֲסֶה

הָיָה לְהֶרְגֵּל

וּלְכֶלֶא.

הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה -

חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

בספר שזורים שירים המספרים את הסיפור המקראי בגרסת הדמיון היוצר, שירים ליריים ״אישיים״. ועוד, במהלך הספר, הולך ומתעצם האישי שזור בהדים מספר בראשית וכך הלירי, הסיפורי והאישי מתמזגים.

כמי שגדל במסגרת החינוך היהודי המסורתי וסיפורי ספר בראשית הוטמעו בנפשו, רואה דן ערמון את הסיפורים כמעצבים תפיסה תשתיתית של מצבו הקיומי של האדם, שעוצמתם היא סיבת הפיכתם לספרות קודש והתקבלותה האוניברסלית.

מגילת האנושי היא מכלול של שירים מעין-אפיים ושירים ליריים הצומחים מתוך קריאה חוזרת, חופשית ממחויבות למסורת, בחומרים שבשורש לשונו האינטימית של המשורר. האני השירי נשזר ברקמה העשויה מחומרים אלה. השירים מוגשים כמנחה לנשגב מבינה.

צ. ליטבסקי

דן ערמון  נולד ב1948, בזמן מלחמת העצמאות בירושלים וגדל בבית דתי. הוריו ניהלו  בית לילדים שורדי שואה או נפלטו ממשפחותיהם בעקבות ההגירה.