הספר שלפניכם עוסק בנושא הזהות היהודית־ישראלית, כזהות של קבוצת רוב, והשינויים שזהות חברתית זו עוברת בעקבות מפגש מתמשך עם קבוצת מיעוט - הפלסטינים אזרחי המדינה. בספר נחשפים התהליכים הבין־קבוצתיים שנוצרים ממפגש מתמשך בין קבוצת רוב וקבוצת מיעוט. השילוב בין התאוריות עליהן מבוסס הספר (תאוריות של פסיכולוגיה חברתית, תאוריות של קבוצות, תאוריות התפתחותיות של אתניות ותאוריות פוסט־קולוניאליסטיות) מאפשר ניתוח שעובר מהדינאמיקה של הפרט דרך הקבוצה לניתוח החברתי ברמת המאקרו. ספר זה ישתף את הקוראים בדראמה שהתרחשה באותו דיאלוג שהתקיים בשנת אינתיפאדת אוקטובר אלפיים ובמיוחד בהתמודדות של היהודים הישראלים עם זהותם במהלך מפגש מתמשך עם פלסטינים. דרך הדיאלוג נחשפות הדילמות שבלבו של הדיאלוג בין הצדדים: המאבק על ההומניות כמאבק כוחות והאיום כמכונן זהות. הדיון בנושאים אלו רלבנטי לתקופתנו, שבה העצמת האיום מהאחר בעזרת דה־הומאניזציה שלו, משמשת ברחבי העולם כרציונאליזציה למלחמות, לשליטה ולאלימות.