מיהו ג'ו? איך הוא קשור לחיי כל אחד מאתנו, והאם הוא טומן בתוכנו את זרעיו? האם ג'ו הוא ישות עצמאית? האם יום אחד יפַתֵּח הכרה והכרה-עצמית? האם הוא מורכב משברי הרצונות, הבחירות והמאוויים שלנו עצמנו, של משתמשיו, או שמא אינו משקֵף אלא את כוחם הדורסני של חברות המידע והבינה המלאכותית הגדולות?
הספר ג'ו על ענן הוא אריג של תובנות, שאלות וחוויות שנקודת המוצא שלהן היא סוגיית האתיקה של הבינה המלאכותית (ב"מ), והן שזורות בתוך מרקם של וידוי אישי, הגות, הומור עוקצני ודאגה עמוקה לעתיד החברה והתרבות האנושית. המחבר נסמך לא רק על פילוסופים מתחום המדע, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, כגון אלברט בורגמן, סטיוארט ראסל וניק בוסטרום, אלא גם על כמה מעמודי התווך של הפילוסופיה המערבית – כאפלטון, הגל, קאנט, היידגר, בובר ומרקוזה.
בצד הביקורת על מגמות הפיתוח וההפצה של טכנולוגיות ב"מ מוצע גם פתח לחשיבה אחרת. השינוי נעוץ בהבחנה היסטורית בין אידאולוגיות מודרניסטיות ופוסט מודרניות, שהיו המגדלור וגם אבן הנגף של המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית, ובין תנועות חברתיות קהילתיות, שהמחבר מכנה אותן "היפו- מודרניות". המושג "היפו-מודרניזם" מוצג כמפתח להסתכלות הומנית על האדם והחברה וכמפתח להנחת תשתית אנושית, לא תועלתנית, בפיתוחו של ג'ו. עקב תובנה זו נקראים אנשי הפיתוח בתחום הבינה המלאכותית לאמץ את המושג הזה לחיקם ולהיות לפעילים החברתיים של העתיד.
חלקו האחרון של הספר כתוב כולו כדיאלוג סוקראטי, שאחד ממשתתפיו הוא המחבר עצמו. בעזרת הטכניקה הספרותית ששימשה את אפלטון לפני כמעט 2,500 שנה, יוצק המחבר את הסוגיות שעלו לאורך הספר אל תוך תבנית דרמטורגית מלאה חושניות והומור. בשעה שהדמויות בדיאלוג מציגות את הקונפליקטים האתיים, מציעות עצם התמונות החיות המצטיירות בו אלטרנטיבה תרבותית המחבקת את הממשי ואת הגופני, כנגד תרבות דיגיטלית המאיינת את הגוף ואת המרחב.
