אלכסנדר ברקמן (1936-1870), סופר ואנרכיסט רוסי־אמריקאי, הוא אחד הפעילים האנרכיסטיים הידועים שפעלו בסוף המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים. ברקמן ריצה ארבע־עשרה שנים בכלא בעקבות ניסיונו להתנקש בחייו של הקפיטליסט הרצחני הנרי קליי פריק בשנת 1892 , במהלך שביתת הפלדה בהומסטד שבפלורידה. עם שחרורו עסק ברקמן בפעילות אנטי־מלחמתית, ובתחילת מלחמת העולם הראשונה גורש לרוסיה והחל בתיעוד המהפכה הבולשביקית. ברקמן גם היה בן זוג וחבר קרוב של אמה גולדמן ועבד כעורך בכתב העת שפרסמה, אמא אדמה, ולאחר מכן הוציא לאור עיתון משלו בשם הפיצוץ! בשנותיו האחרונות חי כגולה באירופה, והתאבד בשנת 1936 בשל מחלה שהפכה אותו לנטל על עמיתיו. במשך כל חייו הבוגרים היה ברקמן אנרכיסט מחויב לחלוטין, ובספר הזה אפשר לקרוא סיכום של רעיונותיו בכל הנוגע לסוגיה מה זה אנרכיזם? הביקורת על המדינה, על הקפיטליזם ועל הדת המאורגנת; וזאת לצד סוגיות נוספות כמו מה המשמעות של מהפכה אנרכיסטית וכיצד חברה אנרכיסטית יכולה לעבוד.

ספר זה נועד לקוראות ולקוראים שאינם מכירים את התיאוריה האנרכיסטית, וככזה הוא כתוב בשפה פשוטה המובנת לכול ומובא כדיון עם גורם חיצוני

מתעניין.

כמו כן מתאר הספר במדויק את כישלון המהפכה ברוסיה ואת האופן שבו הביסו אותה אנשי המפלגה הפוליטית שהתיימרה לגלם אותה, הבולשביקים. ניסיונו ומרירותו ממקור ראשון מלמדים באופן ברור למדי שהדרך הבולשביקית היא הדרך לאסון לכל מהפכה חברתית. אומנם ייתכן כי חלק מרעיונותיו אינם רלוונטיים למאה העשרים ואחת, אך ללא ספק זהו ספר הראוי לתואר “קלאסי”, ולו בשל התקווה וההשראה שהוא נושא אל דור חדש של פעילים – לכתוב גרסה מעודכנת ובת זמננו.