בראשית שנות השלושים החלו הבריטים בבניית נמל עמוק מים בחיפה. גלי אוניות עם ציוד לבניית הנמל, חומרי גלם ומומחים מאנגליה הגיעו לחופי הארץ. יהודים באו להתיישב בארץ במספרים גדולים מאי־פעם ואי השקט החברתי שהלך וגאה עד להתפרצות מהומות ומאורעות, ששיאן בשלהי קיץ 1929, גרם לכך שיחידות של הצבא הבריטי נטעו מחנותיהם בארץ ולאורך גבולותיה. הארץ הזדקקה לחומרי גלם, ציוד תעשייתי וצבאי, מזון ומוצרים רבים נוספים, שהיה עליה לייבא מעבר לים. מאות סירות ודוברות הפליגו בין החוף לאוניות העוגנות במים העמוקים ועליהן פקידים וסוחרים, מטענים וסחורות מכל סוג ומין. סוכנויות ספנות חדשות קמו בחיפה וביפו ולאחר ניסיון התארגנות של הסוכנים כבר בשנות העשרים, נוסדו לשכות ספנות בחיפה וביפו בראשית שנות השלושים. לאחר קום מדינת ישראל עברה אליה האחריות על הנמל והמכס והיוותה אתגר לכל הגורמים הקשורים עמו, ששאפו לפתח אותו לנמל מודרני ויעיל. זרם המטענים הלך וגאה החל מקיץ 1948 וכפה התפתחות מהירה של הנמל וכל הגורמים הקשורים אליו לרבות סוכני האוניות. ספר זה מאיר תחום לא מוכר של כלכלת מדינת ישראל למרות היקפיו הרחבים, המנוהל על־ידי קבוצת אנשים קטנה. הוא מזמן זווית ראייה שונה על התנהלות השלטון הבריטי בארץ בחלקו הראשון של הספר ועל עולם הספנות הישראלי בחלקו השני.