לֹא בָּעִנְיָנִים —
עָזַבְתִּי אֶת הָעִיר הַגְּדוֹלָה
אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדַעַת מִי מְנַצֵּחַ
מִי מְשַׂחקֵ
מִי מְנגַּןֵ
מִי שָׁר
כֵּן בָּעִנְיָנִים —
אֲדֹם הֶחָזֶה עֲדַיִן כָּאן
הַבֻּלְבּוּלִים
מַעֲלִים עֲנַן אָבָק צָהֹב
מִבֵּין עַנְפֵי אֵלַת־הַמַּסְטִיק
הָאֹבֶךְ כְּבָר שׁוֹקֵעַ אַט
עוֹד מְעַט גַּם נִרְאֶה אֶת הַיָּם

"שירים מול הטבע, מתוך קרבה אינטימית אליו ואל מעגליו; ראיה מדייקת, הזמנה לאנושיות נוגעת".
(אריאל הירשפלד)