עלילתו של בטן מלאה דמעות מתרחשת בישראל ועוסקת במשפחה יהודית־אתיופית, שבעודה מתאמצת להתמודד עם ההוויה הישראלית ולהיקלט בה, נוחתת עליה טרגדיה שוברת לב המאיימת לפרק אותה ולשבור את רוחה. העלילה נעה בין העבר להווה — בין מבט רך ואוהב בחיי הכפר באתיופיה על אנשיו, סיפוריו, מנהגיו, צבעיו וריחותיו לבין מבט מפוכח, נטול רומנטיקה ועם זאת מלא חמלה, בכאן ועכשיו.
“... הדרך להתקבלות ארוכה היא וקשה וסופה מי ישורנו. נעמי שמואל ודעת זאת, ואף־על־פי־כן היא מעזה לבנות גשר של תקווה מעל הקשיים והמגבלות. יופיו של הספר הוא באיפוקו הרב, בעדינותו, הדומה לציור בצבעי מים. רגשות האבל והכאב מופנמים בו כמעט עד כדי השלמה. לצדם עולים מתוכו, בלא הטפה, ערכים אנושיים נצחיים, שדומה כי ערכם פחת במקומנו: המחויבות למשפחה, כיבוד הורים, כבוד האדם — כולל כבוד ילדים וצעירים - הערגה לאהבה והתקווה לטוב. מעולם - עד כה — לא נכתבו דמויות כאלה, ומזווית ראייה כה קרובה וכה אמינה. בשפה צלולה וסוחפת, במבט מוסרי אמיץ, מקימה הסופרת נעמי שמואל עולם שלם המתקיים כמטחווי מבט מאיתנו, אך לרובנו הוא זר וסתום.“
(מנימוקי השופטים של פרס אקו"ם לעידוד היצירה).