מולדת שירתו של ג'ידי מאג'יה היא פלך לְיַנְגְשַאן, הפלך האוטונומי בו חיים בני הנוֹסוּ בהרי מערב סיצ'וּאן. הנוֹסוּ רבים במספרם מהטיבטים, אך ידועים אך מעט למערב. יש להם מיתולוגיה, דת ופולקלור משלהם, שפה, כתב וספרות משלהם, וכתבי קודש המשמשים את השמאנים לשליחת נשמות המתים לדרכן. שיריו של מאג'יה הם שירים שבאים לעשות מעשה בעולם. הוא פועל כמין שמאן ספרותי, הנוצֵר את סיפורם של בני הנוֹסוּ, את מסורתם, את אמונותיהם ואת תעודת הזהות הרוחנית שלהם. בדומה, אף שירי האהבה של מאג'יה או שיריו למשפחתו נקראים לא רק כהבעות הרגש שהינם, אלא לא פחות כהבעה של עולמם הילידי, המעוגן במנהגים, באתוס, ובמטפיזיקה המיוחדים לבני הנוֹסוּ. באופן אחר גם שיריו המוקדשים למשוררים מודרניים מרחבי העולם נקראים בקריאה כפולה: בצד המבע הלירי הם נושאים אני מאמין אתי ולעיתים פוליטי. כך גם בשיריו המוקדשים לעמיחי מזה ולדרויש מזה, הוא כואב את כאבה של האלימות בין העמים, ומזדהה עם המנושלים.

אֲניִ צאֱֶצאָ אֶלףֶ השַּנָיִםׁ
שֶׁל הָאַהֲבָה וְהַדִּמְיוֹן.
כֵּן, לְאֹרֶךְ הַמֵּאוֹת
כָּל בּוֹגְדָנוּת וְנֶאֱמָנוּת,
כָּל לֵדָה וּמָוֶת, שֶׁלִּי הָיוּ.
הוֹ עוֹלָם, הַקְשֵׁב וְאֶעֱנֶה:
אֲנִי — נוֹסוּ!