שושנה ארבלי היא מרצה וחוקרת בתחומי המקרא ותרבויות המזרח הקדום במכללה האקדמית של הגליל המערבי. בעבודת הדוקטור שלה עמדה על מעמדה של אם המלך, הגבירה, במקרא וכפי שעולה בתעודות מן המזרח הקדום. נראה שמעמדה של אם המלך הינו רשמי, ואוצר בתוכו זכויות מסויימות, כך על פי מלכים א' ב', פס' י"ט: "ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו, וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו".
בספרה על הנישואין הפוליטיים, אשר יצא בהוצאת מכון ארכיאולוגי, התרכזה הכותבת אף במעמדה של בת־המלך.
בעבודה זו עומדת המחברת על דמותה של נקיה/זכותו, אשר היתה כלתו של המלך סרגון, אשת המלך סנחריב, אמו של המלך אסרחדון וסבתו של המלך אשורבניפל. המלכים האלה פעלו בין השנים 627-726 לפנה"ס. זוהי תקופה בה ניכרה השפעתם של מלכי אשור אלה אף על ממלכות ישראל ויהודה. מעבודה זו עולה מעמדה של אשת המלך המועדפת והיותר מקורבת
אל המלך, אשר בכוחה להשפיע עליו בבחירת יורש העצר. שאלת בחירתו של אסרחדון על ידי סנחריב, בהיותו צעיר הבנים והפחות סביר למינוי זה, היא שהביאה לבסוף לרציחתו של סנחריב, כתוצאה ממרד יהודה, ועל ניסיונו להכניע את הבירה ירושלים. מלכים ב' יט', לו'-לז' — "ויסע ויילך ויישב סנחריב מלך אשור ויישב בנינוה, ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו, וארדימלך ושראצר בניו הכהו בחרב, והמה נמלטו אל ארץ אררט, וימלך אסרחדון בנו תחתיו" (וראה ישעיה לז', פס' לז'-לח'). כל ההתרחשות הזאת מובנת יותר לאור בדיקת החומר המגיענו מן החפירות הארכיאולוגיות אודות מלכים אלה, והתמונה המקראית נעשית בהירה יותר לאור עבודו של חומר יקר־ערך זה.