ערום

"אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי,
בּוֹא לְפֹה עַכְשָׁו, אֲנִי לֹא יָכֹל יוֹתֵר"

הַשִּׂיחָה נֻתְּקָה.
הַמִּמְסָרִים עָבְרוּ מַהֵר
תְּחוּשָׁה הִתְחַבְּרָה לְקוֹל
קוֹל חָדַר לַבָּשָׂר,

וּבָאתָ.
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי פּוֹרֵק
אַרְגָּזִים גְּדוֹלִים לַאֲנָשִׁים;
הֶעֱמַסְתָּ אוֹתִי לָאוֹטוֹ
שֶלְּךָׁ, וְנָסַעְנוּ

עָצַרְנוּ בַּבִּקְתָּה,
קָנִיתִי הַרְבֵּה בָּצֵק
לנַּשְָׁמהָ
זֶה עוֹזֵר לִפְעָמִים,

יָרַדְנוּ נֶגְבָּה.
מִתּוֹך עִיר אֶל עֵבֶר הָאַיִן הַגָּדוֹל
אֲנִי וְהוּא בַּמְּכוֹנִית
רַק עִם מַגָּשׁ
קַרְטוֹן

וּמִן הָרֶכֶב אֶל הַבַּיִת
אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר וְאֶל מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
שָׁכַבְתִּי, כְּמוֹ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתִּי
לְךָ.

דְּפִיקָה מַבָּט וְקוֹל
"טוֹב תִּשָּׁאֵר כָּכָה
זהֶ בסְּ דֵֶר
לִהְיֹות בְּלִי כְּלוּם".

(שיר זה אינו נכלל בין דפי הספר)