מֵחֹרֶף הַמִּלִּים, מֵעַרְבֵי קַיִץ מוּסָטִים אֶל הַשְּׁתִיקָה
מכָּל מִי שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא שָׁמַע
ואְזָ קָם
מֵהַשָּׁעוֹת בָּהֶן קְצוֹת הַנֶּצַח
כֵּהִים מִפֶּחָם
מִכָּל מָה שֶׁמִּתְנַקֵּז בְּצִפִּיָּה אֶל הַמָּסוֹף
מֵאוּלַם מְקַבְּלֵי הַפָּנִים, מֵהַהֶמְיָה
מִכּלָ מִי שֶׁהתְִפּלַּלֵ ונְגִאְַל
וּמִכָּל מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל וְהִתְבַּדָּה
שירי הספר "יָבוֹא" הם שירים על סף הבית. חלק מן השירים מפנים את המבט פנימה, אל החדרים, וחלקם אל החוץ — בציפיה דרוכה לקראת דבר מה. כולם נכתבו מתוך שנותיה הרכות, הראשונות של משפחה קטנה, ומנסים לאחוז בחלקיקים של מצבי הצבירה המשתנים בלי הפסק — מיחידים לזוג, מילדים להורים, ושוב לילדים — אגב תנועות במרחב ובזמן, בדרך, בסיבולת הלב.
23-03-2021 דעאל רודריגז גארסיה, אודות - כתב עת למסות וביקורת ספרות