המעטה הדק
בַּדֶּרֶךְ לִקְנוֹת לַיֶּלֶד נַעֲלַיִם
כְּבָר שָׁבוּעַ מֵאָז נִפְעַר חֹר
בְּסִירוֹת הַגּוּמִי וְהַסְּפוֹג
הַנּוֹשְׂאות אוֹתוֹ לְכָל מָקוֹם.
אֲניִ הַנּהֶַגתֶ,
הַיְּלָדִים מֵאָחוֹר
מַחְבִּיאִים אֶת הַחֲרָבוֹת בַּנָּדָן הַנִּסְתָּר
הָעִצּוּרִים גְּמִישִׁים
הַמִּלִּים רַכּוֹת:
נַעֲלֵי סְפּוֹרְט חֲדָשׁוֹת.
פִּתְאוֹם אֲנִי מַבְחִינָה בַּזֶּה מֵהַחַלּוֹן,
שׁוּב זֶה חֶרֶשׁ מִתְרַחֵשׁ
דָּפְנוֹת הָעוֹלָם נִרְעָדוֹת
הַמַּעֲטֶה הַדַּק
עַיִט חוֹצֶה אֶת שְׂדֵה הָרְאִיָּה
גּוֹלֵשׁ מִקָּצֶה אֶל קָצֶה
מְנוֹפֵף אֵלַי.
הַמַּעֲטֶה הַדַּק
"מעטה דק", ספר שיריה השני של ריקי כהן, מאגד בתוכו שירים על עולמה של אישה, בעולם, על העולם, עם העולם ומול העולם.
חלקו מגולם בעולם הדומסטי בו האישה חווה את עצמה כאם, כבת וכבת זוג, ואילו המשוררת שבה מרחיבה את המבט הנשי אל העולם הפנימי והחיצוני גם יחד. השפה הפואטית של כהן מדויקת וייחודית; היא פורשת לפנינו עושר של רגשות מבלי לגלוש לפאתוס, ובהומור מבריק ומלא אומץ.
שירי הספר מתארים באופן מקורי ורענן מנגנונים מוכרים מאד — אנושיים ובעיקר נשיים — לניסיונות לפרוץ גבולות מחד גיסא, ומאידך גיסא להגן על העולם הפיזי והרגשי מפני כל האסונות הממשיים והמדומים המאיימים למוטט אותו.
כך, מזמן ספר רב עוצמה זה בפני קוראיו חווית קריאה שיש בה כאב, אך יותר מכל יש בה יופי ותקווה.
(לאה פילובסקי)
30-08-2019 יותם ראובני, הארץ
בספרה החדש ריקי כהן עוסקת בבדידות, נשיות וזמן, מנהלת דיאלוג עם דליה רביקוביץ וסילביה פלאת ומציגה אסוציאציות מעוררות חמלה.