מדוע כאשר אנחנו קוראים שיר אנו מרגישים לעתים שהוא מדבר את הרגשות הכמוסים ביותר שלנו, אלו שלא ידענו אולי לקרוא להם בשם בעצמנו? ובקריאת סיפור ילדים אנחנו כמו חוזרים למצבים רגשיים שחווינו בילדוּת, אבל הפעם מעמדה רגשית אחרת, כזאת שמחזיקה בתוכה גם את הילדים שהיינו וגם את המבוגרים שהפכנו להיות? וכאשר אנחנו כותבים — נוצר חיבור לחלקים האותנטיים והראשוניים ביותר של נפשנו?
שאלות אלו זוכות למחקר פסיכואנליטי־ספרותי מעמיק בספר חלוצי זה בתחום הביבליותרפיה המציע לראשונה התבוננות על כוחה המרפא של הספרות לפי חלוקה ז'אנרית.
הספר מתחקה אחר הדרכים השונות שבהן פועלות על הנפש שפת השירה, ספרות ילדים המשמשת לטיפול במבוגרים וכתיבה יצירתית במסגרת הטיפול, תוך קישור כל אחת מהקטגוריות הללו למבנה עומק פסיכולוגי אשר עומד, לטענת המחברת, בבסיסן. אפיון חדשני זה, המבוסס על הגותם של אנליטיקאים ופילוסופים, כגון ויניקוט, ביון, אוגדן, לאקאן, קריסטבה, ויטגנשטיין ואחרים, מחדד את איכויותיה הטיפוליות הייחודיות של כל אחת מהקטגוריות הנידונות בספר, ומאפשר למטפלים בחירה מושכלת ביניהן. התנועה בין הקטגוריות הללו עשויה לתרום למגע עם חלקי נפש שונים אצל מטופלים, לתהליכי שינוי ולשיח טיפולי חי ויצירתי.
יצירות משל דליה רביקוביץ, תרצה אתר, חדוה הרכבי, נורית זרחי, אלחנדרה פיסארניק ועוד זוכות לניתוח מרתק לאור ההמשגות שמציעה המחברת באשר למפגש עם שירה ועם ספרות ילדים במצבים נפשיים שונים. ניתוח הראיונות שקיימה עם סופרים ומשוררים ישראלים — וביניהם יהודית קציר, אסתי ג. חיים, רוני סומק ונורית זרחי — מאפשר הבנה ייחודית ונדירה של התהליכים הרגשיים שמכוננת הכתיבה. הספר הנו חגיגה של ממש לאוהבי הספרות, לאנשי טיפול ולמבקשים לפענח את נפלאות השפעותיה המרפאות של ספרות על הנפש.
פתח דבר
מבוא: איכויות תרפויטיות ייחודיות של פרקטיקות ספרותיות־טיפוליות שונות בביבליותרפיה
1. פתיחה
2. הביבליותרפיה ואיכויותיו התרפויטיות של טקסט ספרותי
3. מטרות באפיון איכויות תרפויטיות של טקסט לפי חלוקה לפרקטיקותספרותיות־טיפוליות שונות
4. שאלות מנחות וטענות
5. מבנה הספר
פרק ראשון: "שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמֹד עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן": ייחודיות שפת השירה ואיכויותיה התרפויטיות
1. התייחסויות היסטוריות לאיכויותיה התרפויטיות של השירה
2. "אבל מהי שירה" — הגדרות של שירה ואפיונים של ייחודיות שפת השירה
א. הגדרותיה של שירה והקושי להגדירה
ב. ייחודיות שפת השירה בהיותה תכלית לעצמה
ג. האיכות המוזיקלית הייחודית של שפת השירה
ד. מטאפורה
ה. מטאפורה בטיפול
3. הבלתי ניתן לתמלול
א. וילפרד ביון: מרכיבי ביתא ומרכיבי אלפא
ב. מיכאל באלינט: אזור השבר הבסיסי
ג. תומס אוגדן והעמדה האוטיסטית־מגעית
ד. ז'אק לאקאן: הסובייקט בין הסמלי לממשי
ה. ג'וליה קריסטבה: על יכולתה של שפת השירה לבטא במילים את הממד הסמיוטי
ו. לודוויג ויטגנשטיין: בין הכאב לבין מבע הכאב
ז. הבלתי ניתן לתמלול — דיון השוואתי
4. שירה כמאפשרת לדבר את הבלתי ניתן לתמלול — טענה והדגמות 102
א. שפת השירה כנולדת מתוך הכמיהה לאחדות עם הבלתי ניתן לתמלול 102
ב. "אִשָּׁה שׁוֹתֶתֶת דָּם שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ בְּשָׂפָה שׁוֹתֶתֶת דָּם" — לדבר את העולה על גדותיו: שירתה של חדוה הרכבי
ג. לדבר דיכאון: דליה רביקוביץ ואלחנדרה פיסארניק
1. "מִלָּה-מִלָּה אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַלַּילָה" — שירתה של אלחנדרה פיסארניק ככותבת את לֵילָהּ של הנפש
2. "וְשֵׁם הַמָּקוֹם נִקְרָא עוֹלָם עַל דֶּרֶךְ הַהֵעָלְמוּת": שירתה של דליה רביקוביץ כמתמירה את שפת הנפש הדיכאונית משפה פרטית לחלק ממשחק השפה של הכלל
ד. "וְאֵיךְ פִּתְאֹם חוֹזֵר הַנּוֹף לַדְּמוּת הַנְּכוֹנָה" — שירתה של תרצה אתר כמתמללת חרדה וכמציעה לה מזור
5. שירה בביבליותרפיה — לדבר את הבלתי ניתן לתמלול בקליניקה
פרק שני: "וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי": ייחודיות השימוש בספרות ילדים בטיפול במבוגרים ואיכויותיה התרפויטיות
1. הגדרות ואיכויות תרפויטיות של ספרות ילדים וסוגיית הנמען הכפול
2. מושג המרחב הפוטנציאלי הוויניקוטיאני
3. ספרות ילדים בטיפול במבוגרים כמרחב פוטנציאלי בעולמו של המטופל— טענה והדגמות
א. המפגש עם ספרות ילדים כמאפשר ביטויי מחאה כנגד תביעות ריצוי בילדוּת
א 1."אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי — מי כבר בעולם כולו יצליח בזה?" — נורית זרחי
א 2. "זוגות וזאת" — נורית זרחי
א 3. "אַמְבַּטְיָם" — נורית זרחי
ב. "זה אושר להיות חבוי, אך אסון לא להימצא" — ספרות ילדים בטיפול במבוגרים כאפשרות להימצא
ב 1. "מִילִיגְרָם" — נורית זרחי
ב 2. "דְּרָקוֹן — אֵין דָּבָר כָּזֶה" — גֶּ'ק קֶנְט
ב 3. "נִינָה בּוֹרַחַת" — נורית זרחי
ג. מרחב פוטנציאלי שבין תלות לנפרדות — ספרות ילדים כמאפשרת את התנועה ביניהן
ג 1. הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁהָלְכָה אָחוֹרָה — נורית זרחי
ג 2. חִבּוּק — דויד גרוסמן
ג 3. "עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת" — נורית זרחי
4. שימוש בספרות ילדים בטיפול במבוגרים בקליניקה
פרק שלישי — "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּמִי שֶׁבְּסַכִּין מוּנֶפֶת בַּחֹשֶךְ":
על תרומתה הייחודית של כתיבה בטיפול
1. כתיבה והשפעותיה התרפויטיות
2. מושג העצמי האמיתי הוויניקוטיאני
3. כתיבה וקישורה למושג העצמי האמיתי — טענה והדגמות
א. הכתיבה כאפשרות מגע עם היסוד הלא מְתקשר של העצמי האמיתי
ב. הכתיבה כבית וכמסע
ג. הכתיבה כאפשרות לברוא
4. שימוש בכתיבה בטיפול בקליניקה
25-05-2021 פסיכואקטואליה, שבתאי מג'ר