הקדמה

המרואיינים

חלק ראשון — מוות במוסד: קווים לדמותם של ההוספיס ועולמו

פרק ראשון — מבוא

תפיסות המוות 

ההוספיס כאלטרנטיבה 

הוספיס בישראל 

התנגשות תפיסות והשקפות

מוות בטרם עת 

התמודדות עם מחלה סופנית, מוות ואובדן 

גסיסה: מסלולים, ניהול ואי ניהול במוסדות טיפוליי

מוות במוסד — בית חולים או הוספיס? 

פרק שני — תיאור שדה המחקר: ההוספיס 

מבנה ההוספיס

המטופלים

השקפת העולם של ההוספיס 

הצוות

עבודה רגשית של הצוות 

נוהל

בין טוטאליות לכבוד

המתנה למוות 

פרק שלישי — עבודת השדה

תצפית ואיסוף הנתונים

דניאלה

פרק רביעי — one way ticket — "המחלה" בעיני דיירי ההוספיס 

תסריט אימה

רעידת הגוף

מות העצמי

תלות באחרים 

חלק שני — ארבע האסטרטגיות

פרק חמישי — פיצול גוף ונפש — אסטרטגיה ראשונה 

בידי המטפלים: הפקעת הגוף מהעצמי

איזון סימפטומים, "חילופי גוף" בהסכמה

נוכחות זרה בגוף

הגוף ההופך לזר

הגוף הבזוי

מטפורת גן העדן 

פרק שישי — משחקי הסתרה — האסטרטגיה השנייה

הסתרת האמת

קשר השתיקה

תקווה מדומה

הדרת החולה מהשיח על המוות הקרב

הדרה עצמית: לא פותחים פה לשטן

היבדלות

הסתרה גופנית

העמדת פנים הדדית

"מה זה פה, צימר?" ייפוי המוות — יופימיזם (euphemisms)

פרק שביעי — שיח מקאברי: אסטרטגיה שלישית

מלאך המוות

מחלה מקאברית

מחלה שתלטנית

מחלה מתעתעת — "נוכלת" 

מחלה מתפשטת 

כוח מאגי 

הגוף כמכוֹנה — בית החולים כ"מוסך"

מסע שסופו מוות

מטפורת המלחמה

הומור שחור

פרק שמיני — איון החברה ופסילתה — האסטרטגיה הרביעית

הכחשת המוות — לדבר בשפתם של הבריאים 

חברה "מקולקלת" והרסנית 

הימים שלא ישובו עוד, וטוב שכך 

סמלי חיים — התרפקות על הילדות

נסיגה מעולמם של ה"חיים" ופסילת התרבות העכשווית

שפה קיצונית

ממלאכי מוות לסוכני כבוד

חלק שלישי — צופה בתיאטרון המוות 

המשחק שלא קוראים בשמו

ההוספיס — מרחב עורפי וקדמי 

"אני הסתרתי ממנו והוא ממני. מין משחק כזה"

ההומור השחור ודימוי המלחמה

ההפחתה בערך החברה 

בין בית החולים להוספיס

בין תקווה לכניעה 

עם הפנים לעתיד