מבוא ׀ "מלים נהפכות לפעמים לפצעים פתוחים": עולמה הפואטי של יהודית הנדל 

"המקום הריק" של יהודית הנדל בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית 

זהות בדויה: בין הביוגרפי לבדיוני 

אל המלנכוליה ומֵעבר לה: הפואטיקה המלנכולית של הנדל 

המקומות הריקים של יהודית הנדל 

פרק ראשון ׀ ראשית יצירתה של יהודית הנדל 

בחזרה אל הסיפורים המוקדמים 

משיר הנעורים (?) אל סיפור הביכורים 

"אחרים" — וגם "אחרוֹת" — בקורפוס היצירה המוקדם של הנדל 

"קבר־בנים": על הגלגולים המוקדמים של הסיפור ועל הסקנדל שלא היה 

הסיפורים המוקדמים ו"שם המחברת" יהודית הנדל 

פרק שני ׀ "חיכית פעם למישהו?": על הנובלה הגנוזה "כרטיסים לסמי דייוויס" 

מהרומנים המוקדמים אל הנובלה הגנוזה 

"אי אפשר היה לדעת לְמה היא מחכה, אבל היא נראתה כאילו היא מחכה": האֵבל הגדול של הציפייה האינסופית 

"אי אפשר לברוח ממנו": "גרעין הקול" של האחר האבוד 

פרק שלישי ׀ מֵעבר למלנכוליה: "הכוח הממית" של "הכוח האחר" 

"מה קיים פחות ומה ממשי יותר": לקראת קריאה חדשה של "הכוח האחר" 

"אולי יש גבוה משימחה אבל אין עמוק מאבל": אבל "תקין" או פואטיקה מלנכולית? 

"ומה שקיים באמת הוא רק הכוח הממית": על גילויו של "הכוח הממית" בטיוטותיו של הספר 

"לעבוד — זה לטבוע כל יום בנהר": על שתי טביעות המסרבות להסתיים 

"כמו המתים שהולכים אתנו ועומדים בחדר חיים": מקולות העורבים של שמיל אל מבטהּ של האם 

"וזה באמת יותר ממה שאפשר לשאת": על הניסיון להיחלץ מן המלנכוליה 

פרק רביעי ׀ "ליד כפרים שקטים": מכתבים מנסיעה לא מדומה 

"כמו כל ספר פרוזה": "ליד כפרים שקטים" ומכלול יצירת הנדל 

כתיבת השואה המוקדמת בשנות הארבעים: השורשים הספרותיים של הספר המאוחר 

על "הערים אליהן לא נסעתי": כתיבה מול מחיקה 

"לא נוכל לסיים את זה לעולם": הכתיבה מן האמצע ואי־האפשרות "לסגור" את הטקסט 

פרק חמישי ׀ רוחות הרפאים של "המקום הריק" 

רוחות רפאים, חורים שחורים ומקומות ריקים 

הסיפור הראשון, "המקום הריק": שתי תפיסות מנוגדות של "רִיק"? 

הסיפור האחרון, "אגדת הכינור האבוד": שיאו של מופע הרפאים 

"החומר הזה שמתרחש בפנים": איך כותבים בשפה של רפאים? 

אחרית דבר ׀ "ואני מגיעה שוב לסוף הדרך ולא מוצאת את הקשר האחרון" 

הערות 

ביבליוגרפיה