ההגירה בעולם איננה חופשית, מסיבה פשוטה: מדינות מתירות התיישבות קבע בשטחן רק למי שמזוהה כבן המקום. בימינו, מזוהה כל אדם כבן מקום מסוים מתוקף נסיבות מולדות, כפי שמגלם הגיון התחולה של האזרחות, וכך נשללת עקרונית האפשרות לחיות במקום אחר. בספר זה נעשה ניסיון לתאר את המגבלות על ההגירה כעוול שיסודו בהתכחשות לקרבה היסודית שבין בני אדם, ולערער על תפיסת ההגירה כבעיה הנמצאת באחריותה של המדינה הריבונית. תחת זאת, החופש להגר מתואר כאן כמזור אפשרי למצוקותיו של אדם. על מנת לחלץ את הזיהוי של אדם עם מקום מצבת המובן־מאליו, נבחן מושג הזהות מזוויות נוספות, המאירות עליו כבלתי־הכרחי וכפתוח לשינוי היסטורי. תופעת ההגירה לאמריקה בזמן המודרני נידונה גם היא בספר, כדוגמה לגמישות אפשרית במדיניות ההגירה הנהוגה כיום בעולם.