(2004-1937) יליד עיראק, שהיגר בילדותו לישראל והתעקש לכתוב רק בערבית, נחשב לגדול הסופרים היהודים העיראקים במאה העשרים. הפרוזה של נקאש אוצרת בתוכה ריבוי
חסר תקדים של דיאלקטים ופורשת מניפות סמנטיות ולקסיקונים נדירים, וזאת הייתה ככל הנראה אחת הסיבות לעיכוב המתמשך בתרגומו לעברית.
נקאש פרסם 14 יצירות, וביניהן חמישה רומנים, שישה קובצי סיפורים ושלושה מחזות. קובץ הסיפורים "יום שתבל הרתה והפילה בו" תורגם לעברית ב־1985 על ידי אחותו רות נקאש ויגיסר (הוצאת ספרית הפועלים). הרומן הראשון של נקאש שראה אור בעברית היה "שלמה הכורדי ואני והזמן" (תרגום: רות נקאש ויגיסר וסמירה יוסף; סדרת מכּתוּבּ مكتوب, 2020). "דיירי משנה וקורי עכביש" הוא הרומן השני שלו המתורגם לעברית.