בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, מחליט מֵהְמֵט גֵ'מַאל עַזְמִי בֵּיי, מושל וִילַאיַת בּיירות (פרובינציית ביירות העות'מאנית) לשלוח שני משכילים צעירים ערבים למשימה ייחודית: מסע תיעודי במחוזות הפרובינציה. המושל מבקש מהשניים, רפיק אלתמימי ומֻחמד בּהג'ת, לקבל עדכון מפורט על הנעשה בפרובינציה שלו – המבנה החברתי, המצב הכלכלי, המאפיינים הדתיים והמנהגים התרבותיים. השניים מקבלים על עצמם את המשימה: הם מצטיידים בכלי כתיבה, בצידה, במטבעות ובשטרות כסף, ויוצאים לדרך.

הדיווח על מסעם הראשון פורסם בכותרת וילאית ביירות, וראה אור בערבית ובתורכּית עות'מאנית בשנת 1917. כעת הוא מופיע לראשונה גם בעברית, ומאפשר לקוראים ולקוראות להשקיף על הארץ ועל המרחב שמעבר לה, מנקודת מבט ייחודית, דעתנית, לעיתים קרובות מתנשאת או אליטיסטית, אך פטריוטית. המחברים מתארים בפרטי פרטים את החיים שהתנהלו בארץ – של מוסלמים, נוצרים, שומרונים ויהודים; של תושבי כפרים, שבטים בדואיים, עיירות וערים. דיווחם כולל נתונים וראיונות, מובאות ממקורות רשמיים, זיכרונות ושירים עממיים.

הגרסה העברית מוערת, וכוללת אחרית דבר מאת פרופ' אבי רובין, ומסה על חשיבות ההיבט החקלאי בספר, מאת ד"ר בסמה פאהום.

רפיק אלתמימי (1889–1957) בן למשפחה מהמעמד הגבוה בנאבּלוּס (שכם), התחנך בבית הספר הגבוה למִנהל באיסטנבול, ולאחר מכן למד ספרות והיסטוריה בסורבון בפריז. בסיום לימודיו חזר אל האימפריה העות'מאנית, ושימש מורה לספרות ולפילוסופיה באנטוליה. בתקופת המנדט שב לפלסטין, ושימש מנהל המכללה האסלאמית בירושלים ומנהל בית הספר התיכון אלעאמִרִיַּה ביאפא (יפו). תודעתו הלאומית הפלסטינית התגבשה בתקופת המנדט, ובשנת 1944 היה לאחד מחברי המפלגה הערבית הפלסטינית. בעקבות מלחמת 1948 נעקר ממולדתו לדמשק, שבה נפטר כעשור לאחר מכן.

מֻחַמַּד בּהג'ת (1890–1980) נולד למשפחה מן האליטה העירונית בעיר חלבּ שבסוריה, בן לאב ערבי, ששימש כשופט, ולאם ממוצא תורכּי וילידת איסטנבול. בילדותו למד ערבית ותורכּית. התחנך בבית הספר היסודי בחלבּ והמשיך ללימודי תיכון בעיר סלוניקי. לאחר מכן רכש השכלה גבוהה בבית הספר למשפטים באיסטנבול. אחרי מלחמת העולם הראשונה החל להתעניין בלימודי ספרות תורכּית קלסית ומודרנית וגם כתב שירה ופרוזה בתורכּית. לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית בחר להתבסס בתורכּיה, ואף שינה את שמו למהמט בהצ'ת יזאר (Mehmet Behçet Yazar). הוא היה סופר ומשורר נודע, ונפטר באיסטנבול.

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, המביאה לקדמת הבימה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ושירה, היא פרויקט ייחודי שבבסיסו תרגום של יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית. הסדרה שואפת לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו, ובכך לאפשר לקוראי העברית להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בישראל.

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب נולדה במכון ון ליר בירושלים והיא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל. הסדרה פועלת לפי מודל תרגום ייחודי מסוגו, המבוסס על עיקרון של דו־לשוניות ודו־לאומיות, כך שבמקום התרגום האינדיווידואלי, עבודת התרגום נעשית בצוותים של יהודים וערבים. לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מאפשר תנועה בין השפות ומונע יצירת חיץ ועיסוק בלעדי של יהודים בעברית וערבים בערבית.

כמקובל בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, וִילַאיַת בּיירות תורגם בעבודת צוות דו־לאומית, דו־לשונית. הצוות כלל את המתרגם עדו כהן, עורכת התרגום נעמה בן זאב, מתרגמי קטעי השירה הבדואית רפעה סלאמנה ודניאל בהר, יועצי התרגום צאלח עלי סואעד וג'ווארה בדר, עורך אקדמי אבי רובין, עורך אחראי יונתן מנדל.