תלמה ואני

כְּשֶׁהָלַכְנוּ
תַּלְמָה וַאֲנִי לְעֵבֶר הַקְּיוֹסְק הָיְתָה לָנוּ
הָאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר בֵּין אַרְטִיק לִימוֹן לְבֵין
חֲבִילַת סֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל וּכְשֶחָזַרְנוּ מִשָּׁם
תַּלְמָה וַאֲנִי לְכִוּוּן חֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר הָיְתָה לָנוּ
הָאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר בֵּין אֶרֶז הַשְּׁמִינִיסְט הַשַּׁחְצָן לְבֵין
נְבוֹ, הַפְּסַנְתְּרָן הַמֻפְנָם מֵהַמְּגַמָּה לְמוּזִיקָה
וּכְשֶׁנִכְנַסְנוּ לַכִּתָּה
וְהַשִּׁעוּר הִתְחִיל אָמְרָה הַמּוֹרָה יֵשׁ לָכֶם
אֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר בֵּין שְׁאֵלָה עַל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם לְבֵין
שְׁאֵלָה עַל אִרְגּוּן הַהֲגַנָּה וְתַלְמָה בָּחֲרָה
לֶאֱכֹל סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל וַאֲנִי בָּחַרְתִּי
בְּאֶרֶז הַשְּׁמִינִיסְט הַשַּׁחְצָן וְכָךְ יָצָא
שֶׁהַמְּנַהֵל הִזְמִין אֶת שְׁתֵּינוּ לְבֵרוּר וַאֲנִי בָּחַרְתִּי
לִשְׁכַּב עִם אֶרֶז הַשְּׁמִינִיסְט הַשַּׁחְצָן וְתַלְמָה
הִתְאַבְּדָה

"עלי להעיר מישהו מת" הוא ספר שיריו הראשון של עופר גורדין — משורר ותיק ששיריו מתפרסמים מזה שנים בבמות ספרותיות מובילות. בקובץ השירים הבשל והמגוון הזה מובאים בכפיפה אחת מצבים שונים ומשונים, אשר לעתים קרובות אין ביניהם כל קשר רציף של זמן או מקום: תיאור חוויית הזוגיות הבורגנית של רכישת סט מצעים לצד הצפת ביוב מצערת בביתה של החמות; לוליינית המהלכת על חבל בהרי קווקז לצד חרדים הנוגסים בפריכיות; רומן חפוז בין קצינת התרבות לקצין השלישות בבסיס צבאי לצד נסיעה למחנות ההשמדה; חוויית מיאוס קיומי עמוק לצד תיאור פרוזאי של מחסן רהיטים. מה קושר את כל אלה זה לזה? אולי זו הפואטיקה ה"גורדינית", שאוהבת לערבב מין בשאינו מינו, ושהמאפיין היסודי ביותר שלה הוא ההיברדיות: היא רוויה בפרדוקסים, שילובים מפתיעים, שיבושים תחביריים מכוונים ואירוניה חריפה. כל אלה יחד מהווים את טביעת אצבעו הייחודית של המשורר, מערערים תמידית את קרקע המציאות השירית, ומביאים את הקורא לבחון שוב ושוב את השירים אל מול חוויית הקריאה המשתנה.
(לי ממן)