דהרה

קָמָה בַּבֹּקֶר עִם הַמִּלָּה דְּהָרָה

כּוֹתֶבֶת סוּס, אֻכָּף

רוֹאָה אָחוּ יָרֹק

שַׁעַר הָאוּרְוָה פָּתוּחַ

בְּאָזְנַי תִּקְתּוּק פְּרָסוֹת

צוֹהֶלֶת

רַעֲמָתִי מִתְבַּדֶּרֶת בָּרוּחַ.

רואה אותי ציפור, קובץ השירה השלישי של עידית ברק, הוא ספר עתיר יופי וחכמה, השואב את יופיו ואת חוכמתו מהתבוננותה הנבונה והרגישה של המשוררת באירועי חייה. עידית ברק חושפת בשיריה, הן עבור עצמה והן עבור קוראיה, את יכולתה יוצאת הדופן לפענח מחדש את המציאות וכך לזהות בה מהויות מפצות עקרוניות, שבדרך כלל נסתרות מעינינו. במלאכת מחשבת אנליטית היא לוכדת את אתגרי המציאות, מפרקת אותם ממטענם השגרתי, השחוק, היומיומי, ומבנה אותם מחדש כרעיונות מעצימים, בעלי איכויות החלמה וריפוי. המבט בשירים הוא דו כיווני: מלמעלה למטה, אבל גם מלמטה למעלה. מצבי החיים, שמתוארים בדייקנות מפורטת, מכילים, כמעט בו זמנית, גם את נקודת הראות החיצונית, זו שמקישה עליהם היקשים לוגיים.

ספר זה, בדומה לקודמיו, ממשיך ומזקק את כישרונה של המשוררת להאיר באופטימיות נסיבות חיים ולבטא, אגב כך, במילים פשוטות, מצומצמות וממוקדות, אמיתות עמוקות ומורכבות.

ד"ר דיתי רונן